לאה ברץ מרצה לספרות
אוֹתִיוֹת עוֹטְפוֹת
כּטַּלִּית צְחוֹרָה שֶל חָג
הֲווּ
כְּסוּת לְנֶפֶש עֵירוּמָה,
שֶתּחְדַּל לְשַטֵּח כְּאֵבָהּ
עַל מַחְצֶלֶת בְּצִּידֵי כָּל סִמְטָה,
עֵת עוֹבְרִים וְשָבִים
מַשְלִיכִים מַטְבֵּעַ תַּשְלִיךְ נַפְשָם מְלֵאת הַחֲטָאָה.
אוֹתִיוֹת עוֹטְפוֹת
הֲוּו קוֹל,
הֳיוּ מַתָּת
לְזֶה
שֶנוֹתְרוּ בְּיָדָיו
סִימְנֵי נְקוּדוֹת
לְאַחַר מַעֲשֶה הַצְּלִיבָה