לאה ברץ מרצה לספרות

    כשתלך בצידו המאיר של הירח ותרמיל מאוויה שמוט על כתפה הד מלותיו יהדהדו בעורפה בת שחוקו תלטף חלציה .     תסב מבטה לאחור. עננת בת שחוק תעטה את שפתיה      

גַּם כְּשֶׁהִשְׁבַּעְתָּ אֶתְּ כְּסוּתִי וְעוֹנָתִי בְּאָה בְּעִתָּהּ עָמַד רַעֲבוֹנִי.   וְאָסָפְתִּי פְּאַת שָׂדֵהוּ שֶׁל מֵאָן דְּהוּ שֶׁיָדַע וְסָפֵק אִם אֶת אוֹתִיּוֹת שְּׁמִי  גִּלְגֵּל עַל לְשׁוֹנוֹ.    

אָרַגְתִּי אֶת שְׂמִיכַת מַאֲוַי חוּטִים דַּקִּים שֶׁל אַהֲבָה לְהִתְכַּסוֹת בִּקְפִידָה בִּימֵי צַעַר לַהֲנִיחָה בִּקְלִּילוּת עַל גּוּפִי בָּעֵת אֹשֶׁר.   טָוִיתִי תַּכִּים יָפִים מְהֻדָּקִים  בּוֹהֲקִים בְּשֶׁמֶשׁ זוֹהֶרֶת שֶׁל עֲשִׂיָהּ. עָמַלְתִּי כְּגֹלֶם הַשּׁוֹקֵד עַל יוֹצְרוֹ קַמְתִּי לַעֲשוֹתָם.   פָּרַפְתִּי כְּרִיכוֹת שֶׁל  אֹשֶׁר עַל יָדִי. הֵאִירוּ  הַקְּשִׁירוֹת אֶת  עֲבוֹדַת הַיּוֹם יוֹם כְּמַעֲשֶׂה הַמִּשְׁכָּן. אָהַבְתִּי אֶת הַמְּלָאכָה לֹא נלאתי גַּם אִם קְשָׁתָהּ. יִחַלְתִּי כִּי ...

נְשִׁיקָה אֵינָהּ פְּעֻלַּת alt control delet הִיא אֵינָהּ מוֹחֶקֶת אֶת הַכְּאֵב שֶׁנִּצְרַב בַּזִּכָּרוֹן