אמירה הס משוררת ציירת שחקנית

ברחובי החלום. אמירה הס ִּבְרחֹוֵבי ַה ֲחלֹום עֹוד ֵמ ִאיר ַהָּפָנס ֶאת ָהֵאׁש ַהְּפִניִמית ַהִּנְפַקַחת ּוְזַמִּנים ֶׁשִּבִּכיִתי ִבֵלב ּנֹוָאׁש ִּפְרְּפרּו ִּבְתִחָּנה ְמַׁשַּוַעת ִּכי ַנְפִׁשי ֶׁשָהְיָתה ֱאלִֹהים ְמֻׁשָּפד ִנְגְלָתה ְלָפַני ְמֻגַּלַחת מָֹחּה ֶנֱעַרף ְוֻגְלָּגְלָּתּה ִנְכְּבָׁשה ְו ָסְרָקה ֶאת מֹו ָת ּה ֶנ ֱאַנ ַחת עֹוד ָׁשקּוף ַהָּפָנס ֶׁשֵּמִאיר ְוָיִאיר ֶאת ַעְפרֹות ַעְצבּוִתי ַהּגֹוַנַחת עֹוד ִנֶּצֶבת ְּכַעּמּוד ָעָנן ָהַאַחת ְמַרְפֶרֶפת ְּבעֹוַלם ַהְּתִעָּיה ...

זו אני דמעות אדומות כטל בקר של פנינה מדממת עלי חוף ימים עקרה ממרץ וכח כי נעקר ממני רז העניין שהיה בנפשי לא אצא לחפשי מחיי כי עבד לקיום הייתי מסתהרר וערירי מזרימה נורמלית מהלך תוגות עד גבה גלי שותק ולעיקר הדברים נטלו ממני מי השפיר של ימי ואני מוטל בחורב ימים תחת עץ הדעת