גולדפיש
  • דפנה שחורי

    נולדה בתל אביב 1968 אם לשתי בנות. פרסמה עד כה שלושה ספרי שירה. בימים אלה רואה אור ספר שירים חדש גולדפיש' בהוצאת כרמל-עמדה(שרבים מתוכו פורסמו בגיליונות "שבו" האחרונים.) השירים הראשונים התפרסמו בכתב העת 'עכשיו' שבעריכת פרופ' גבריאל מוקד, וכן הספר הראשון "סאם ישכיב אותי לישון'' הופיע אף הוא בהוצאת 'עכשיו'.  מפרסמת שירים בכתבי עת ובעיתונות. כותבת ביקורות ספרות בעיתון ישראל היום, ווכן בעלת טור שירה ב'ישראל היום' ). עורכת ספרים. רשימות רבות אפשר לקרוא בארכיון אתר נרג-מעריב. זכתה (פעמיים) בפרס קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות. חלק מן השירים תורגמו לאנגלית.

תינוק אמיתי

    יש שם תינוק אמיתי                                 יש שם תינוק אמיתי ולא מחשבות מרחפות  על חבל כביסה עמוס בגדים קטנים נוצות אפרוח רכות זהובות משולשי חולציות בשלל גוני פסטל  נעלי ים זעירות חפות ממדרך וחסידה נוסקת נושאת שק זה לא היה חלום שבא בחטף  כמו מנשא ובתוכו גור אדם לבן כשלג מכורבל מציץ מתוך מצנפת הוא לא יתום היא לצידו ...

קרא עוד »

על ימי הנטישה/ אלנה פרנטה

פורסם ב16.8.07 בנרג"-מעריב מתבוססת בשלולית של נטישה   על: "ימי הנטישה", מאת אלנה פרנטה, מאיטלקית: אלון אלטרס, הספרייה חדשה/ הוצאת הקיבוץ המאוחד/ספרי סימן קריאה, 2007, 212 עמ"   מאת:דפנה שחורי   זהותה של הסופרת האיטלקייה אלנה פרנטה(השם הוא פסבדונים) אשר מסעירה בשנים האחרונות את  הספרות האיטלקית כולה, לוטה בערפל. פרנטה שומרת בקנאות על פרטיותה ולמרות תהילתה איש אינו יודע בבירור ...

קרא עוד »

חשבתי לגרוב גרבי לילך

על :חשבתי לגרוב גרבי לילך / הוצאת עכשיו/2003מאת:פרופ" גבריאל מוקד דפנה שחורי היא משוררת צעירה ומעולה, שהתחילה לכתוב במחצית השנייה של שנות ה80 – בהיותה כמעט ילדה. היא פירסמה את קובץ – שיריה הראשון, "סאם ישכיב אותי לישון", בהוצאת הספרים "עכשיו", יחד עם אחותה, המשוררת שבי שחורי. כבר בקובץ הראשון הזה בלטו תכונות מובהקות של ייחוד אישי ויצירתי, התקסמות ויכולת תיאור ...

קרא עוד »

לא ילדתי על ברכיך

  לא ילדתי על ברכיך     לא ילדתי על ברכיך ילדתי בבית חולים על מיטת יולדות לבושה חלוק ירוק ומעלי המיילדת שחורת הקוקו משככת את כאבי בתרופות כשהרופא בא נבהלתי היו לי הזיות לא ילדתי על ברכיך בשדות מול הנוף כבר מאוחר לעשות זאת כבר לא אלד יותר תינוקות מעולם לא עשיתי מה שרציתי לשבת עירומה על ברכיו של ...

קרא עוד »

ללדת על ברכיך

ללדת על ברכיך     נשב בנוף בדמדומים כשיתחילו הצירים אני אשב על ברכיך כמו על כיסא מיילדים עירומה ומתחת כבר הכנת את המצע קערת חלב עיזים חמימה לשם יגלוש היצור שלנו עיוור וחם מכוסה ערפל קרומי לבן ואתה תלקק אותו עד שיתגלה לשנינו  

קרא עוד »

חתונות

  בענייני חתונות: כפי ששנינו יודעים בתה של איה 'רוצה מאד להתחתן'. אז בבוא היום המיוחל נוזמן לחתונתה.  נלבש מלבושים חגיגיים ואלגנטיים-כאלה שלובשים על מגרשי טניס, על משטחים ירוקים(כמו בקיסריה). נגיע כשני תאומי צביה(או איילה או השד יודע מה) (לבושים נוסח המינגווי ואחותו) בשמלות מלמלה. אחר כך, כמובן, איה עצמה תשתחרר היישר לזרועות אהובה אליעזר וגם הם יערכו את החתונה ...

קרא עוד »

תנו לנו מבקרים עם שיניים

  דפנה שחורי     תנו לנו מבקרים עם שיניים   משנה // דפנה שחורי דווקא בשל ריבויים של קבצנים ספרותיים האורבים לקורא בכל צומת רחוב, אנו זקוקים במיוחד עם בוא שבוע הספר למבקרים המרושעים של פעם//     "אין דבר שהספרות העברית זקוקה לו עכשיו – אם כי "עכשיו" זה הוא נצחי, בעצם יותר מביקורת רצינית, לוחמת, מודעת ליכולת ...

קרא עוד »

לעולם לא תהא ידי משגת

פורסם ב"טיים אאוט" בחודש יוני האחרון לעולם לא תהא ידי משגת   כמעט לכל משורר בישראל יש בבית ארון נסתר וחשוך שבתוכו טמונות ערימות_ערימות של עותקים מספריו שלא ייקראו לעולם. מונולוג אישי ומפוכח, רגע לפני שאת האוזן תכסה תרועת הפסטיבלים // דפנה שחורי   אילו אפשר היה לדבר פנים מול פנים עם גבירת השירה, הייתי שואלת אותה באופן ישיר האם ...

קרא עוד »

מתוך שירי גולדפיש

ניסיתי להתחרות בגולדפיש על עיניך הכחולות     ניסיתי להתחרות בגולדפיש על עיניךָ הכחולות ישבנו על המזח והעברנו מיד ליד זנב בוער של אשליה הצלחתְ פעם להרכיב אותו על גבךְ שאלתי לי יש דבשת כפולה ויכולת סחיבה אני אקח אותו למסע נלך כמו ישו על המים היא צחקה והרעידה את גופה סנפירי הזהב צלצלו בחשיכה משוגעת לגמרי חשבה מטורפת קודחת ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לדפנה שחורי