גולדפיש משוררת ועורכת

    לראשונה בהיסטוריית המשפחה מישהו עשה קקי לבן ואשת הבית נצרה אותו מייד בקערית שקופה וילדת הבית הקטנה חשבה שזו חמאה מרחה על פרוסת לחם רחבה שכבה דקה והניחה במקרר בקומה הגבוהה צחות הצואה בהקה מתחת לנורית הקטנה והמשפחה כולה כונסה לישיבה בדבר הבצקית הטרייה ופניהם של התאומים סומקים וחשבו שהם אחראים סומרים ובולעים שזיפים שחורים במחציתו של קיץ ...

פורסם לראשונה ב"שבו" 15 בשעות הראשונות לאחר המוות צומח הזקן במהירות מדהימה אז נהפך האדם לחיה אפשר לומר שהנשמה התעופפה לה והגוף מתבצר בעמדתו: השיניים חזקות בפה זקן יערי מכסה את הפנים האדם השעיר המיוער נוהג במכונית לבנה בדרכים פתלתלות אל העמק הנעלם על ראשו צומחות השערות במהירות כפולה מוחו חלול פתאום נהיגתו נעשית היסטרית דם זב מאפו הוא ממהר ...

    התפרסם היום 20.3.08 בגיליון של 'טיים אאוט' בין שתי ערים     שיחה תל אביבית עם הסופרת ילידת חיפה יהודית קציר, לרגל צאת קובץ הנובלות "סיפורי תל אביב" // דפנה שחורי   "גבר בדרך כלל קורא מה שאשתו מכריחה אותו לקרוא, או את מה שהוא השיג בחנות ספרים לפני הטיסה. נשים הן יותר ורבליות, נשים מתעניינות יותר בעומקים ...

              מאז עידן המיילים כבר שכחתי מה זו גלויה או מכתב[לא חשבונות חשמל וארנונה שגודשים את תיבת הדואר] אלא מכתב של ממש- כזה שמביא הדוור עם ניחוח של דרכים ושמעורר בנו דריכות.     אז אתמול קבלתי מכתב שכזה והתרגשתי. ממש עם ניחוח של פעם כשעדיין היו עגלות וסוסים והנערה עמדה שעות ליד השער וציפתה ...

          ביום שהוא נטש אותה היא שחררה את החולדות על השטיח [והצופים יכולים מצידה לעצום עיניים] את כל החולדות שהיו כלואות בזרועותיו בלילה האחרון כששכבה תחתיו מצצה בקפידה את אצבעותיו אחר כך רצה נחושה לשחרר אותם בובות ענק אפורות קרעו לגזרים את השנים היא לא ניסתה אפילו להציל משהו כל הבוקר שכבה ברגליים משוכלות וציירה את ...

    חצי ירח מונח על השטיח המדושא מבעד לחלון עומד הגבר ספק האב ספק המאהב או המפרנס שיצא לעדור את הגן האם היפה נחה יהלום דאגה נוצץ על מצחה בתה הקטנה ישנה צנצנת קטנה של כדורי שינה מבהיקה על שולחן עץ האלון שולחן כדור הארץ כדורי השינה מונחים על שטחה של יבשת אירופה הרחוקה כדורי חלימה בכף התקווה הטובה ...

    השבוע ריגש אותי 'גילוי נאות'-ספר השירים החזק והמדכדך של תמיר להב-רדלמסר(הוצ' כרמל/סדרת כבר,2008 ) פואטיקה שמזכירה מעין אלבום משפחתי ישן נושן אפוף זיכרונות שהם אינפורמטיבים ולירים כאחד,מתריסים ולאקוניים בו זמנית,  גלויי לב ואפופי ניחוחות ילדות. רצף המילים המרצדות הללו ממש החזירו אותי אל שדה הסביונים של ילדותי עם ריחות בר סחופים-ישראליים כל כך בקיצור: אוהבי שירה, כדאי לכם לתור אחריו!    

  מתוך המחזור 'שבע השנים' שהופיע בגיליון החדש של 'שבו' ינשוף   הינשוף שהתבונן פנימה כבר מפנה פניו החוצה מעבר לווילון לחלון לסורג הכחול לשני עצי התות משקיף מעבר לרחוב ומעבר לרחוב הסמוך אל הסוף שהוא צר אך מתרחב בקצהו ממנו אפול אל בריכת תורכיז כהה ועמוקה רוחצת בתוך בריכת קדושים סודית. לפני שבוע פניו של הינשוף עוד היו מופנות ...

         מתוך מחזור השירים 'שבע השנים' שהופיע בגיליון החדש של 'שבו' החוכמה היא להאמין לו גם בשעה שההילה כבר דהתה סביב גופו והפיגמנטציה נספגה אל כפות רגליו ואל שש ציפורניו. החוכמה היא להאמין לו כיוון שבתוך עיניו נטולות האישונים מתרבים עדיין הרגעים מצטופפים בזריזות אל המרכז חבורות חבורות של פצעים ופרחים דחף כמעט בלתי נשלט מצידנו הוא ...

  מתוך המחזור 'שבע השנים' שהופיע בגיליון החדש של 'שבו' כשהחפצים כבר חתומים בארגזים והקירות ריקים שעות ספורות לפני שבאים המובילים הייתי פורקת הכל מפזרת על הרצפה ונשכבת במיטה כמתה