בננות - בלוגים / דפנה שחורי / ביקורת של רוני סומק על ספרי 'גולדפיש'
גולדפיש
  • דפנה שחורי

    נולדה בתל אביב 1968 אם לשתי בנות. פרסמה עד כה שלושה ספרי שירה. בימים אלה רואה אור ספר שירים חדש ''''''''''''''''''''''''''''''''גולדפיש'''''''''''''''''''''''''''''''' בהוצאת כרמל-עמדה(שרבים מתוכו פורסמו בגיליונות ''''''''''''''''''''''''''''''''שבו'''''''''''''''''''''''''''''''' האחרונים.) השירים הראשונים התפרסמו בכתב העת ''''''''''''''''''''''''''''''''עכשיו'''''''''''''''''''''''''''''''' שבעריכת פרופ'''''''''''''''''''''''''''''''' גבריאל מוקד, וכן הספר הראשון ''''''''''''''''''''''''''''''''סאם ישכיב אותי לישון'''''''''''''''''''''''''''''''' הופיע אף הוא בהוצאת ''''''''''''''''''''''''''''''''עכשיו''''''''''''''''''''''''''''''''.  מפרסמת שירים בכתבי עת ובעיתונות.  כותבת ביקורות ספרות בעיתון ישראל היום, ווכן בעלת טור שירה ב'ישראל היום' ). עורכת ספרים רשימות רבות אפשר לקרוא בארכיון אתר נרג''''''''''''''''''''''''''''''''-מעריב  זכתה (פעמיים)בפרס קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות. חלק מן השירים תורגמו לאנגלית.

ביקורת של רוני סומק על ספרי 'גולדפיש'

 

 

 

 

הביקורת הופיעה בגיליון החדש של עיתון  77-   מרץ-אפריל

 

 

כרבולת אש

דפנה שחורי:"גולדפיש".הוצאת כרמל-עמדה72 עמ'.

לדפנה שחורי יש עיני רנטגן. היא מרכיבה אותן כשהיא מזמינה את הקורא לטייל בלבירינט האסוציאציות שלה. היא מסמנת לשירים קו  זינוק וכל מה שקורה אחר כך נרקד בכרוניקה של כוריאוגרפיה שאינה ידועה מראש. לכן גם סימני הפיסוק כמעט ולא הורשו להיכנס לספר הזה.הקורא יכול לרהט אותם כרצונו. הוא יכול להפוך כל שיר למסלול ריצת 100 מטר או מרתון. בשני המקרים הקסם מובטח.

הנה למשל, השיר השני בספר. הוא מתחיל בשורות "חצי ירח". חצי הירח הוא התפאורה מתחתיו שטיח דשא. מבעדו חלון. שם עומד מי שיכול להיות גבר,אב,מאהב או מפרנס. הקורא מוחק את המיותר.בתוך הבית נמצאות  "האם היפה" ובתה. עד כאן החומרים שבמאי כמו אלמודובר יכול היה לחשמל ברווח שבין טלנובלה לדרמה שקספירית. דפנה שחורי מכווצת את המרחק הזה. עיני הרנטגן מבחינות ב"צנצנת קטנה של כדורי שינה מבהיקה על שולחן עץ האלון". השולחן מתרחב  ל"שולחן כדור הארץ". האסוציאציות עובדות שעות נוספות. יבשת אירופה בולעת כדורי שינה וכף התקווה הטובה ממלאה את פיה ב"כדורי  חלימה". מבולבלים? הסחרור הכל כך יפה הזה חוזר לגבר לאשה. ידי הגבר הן מבחנות ו"בתוכן מתרוצצות חולדות". החולדות יתרוצצו ביותר משיר אחד, ושחורי תשאיר אותן בחוכמה אטומות כמו קופסא שחורה. בטח שאיזה מטוס רגשי התפוצץ בשמים שלה , אבל היא תסתיר קרוב לחזה לפחות קלף סוריאליסטי אחד.

השיר הזה סוחב על גבו את תמצית הסערה שתתחולל ב"שניים", השער הפותח. אחרי הסערה יבוא השקט בפרק "גולדפיש". שקט מדומה מאד. שקט המסתיים ב"פה אדום מפחד" שהוא קרב סכינים בין אחות לאחות. שלא תהיה טעות:לא  נשפך דם בשורות האלה והשריטות הן שריטות הארספואטיקה. "כבר" נאמר שם "כתבת פה אדום מפחד/ מוכיחה אותי אחותי יושבת למרגלותיי/ ושערה בוער מול עיני כמו סנה מדברי…". מן הבערה ישארו הגחלים. גם גחלי הנוסטלגיה וגם הגחלים שעוד רגע יצמיחו מחדש כרבולת אש.

הפרק השלישי הוא "ללדת על ברכיך".  דפנה שחורי מנתקת את הלידה מאינפוזיה ומחזירה לה ,לפחות בהזיה,את תפאורת גן עדן.כאן משתנים צבעי השיר.הפחם מתחלף באקוורל, ה"פצע הכתום " ב"תינוק אמיתי" ועל המפה האילמת מצוירים שבילי אושר עד לשלט אין מוצא שתקוע באדמת הטרשים של "הם כבר לא יחד".

בפרק החותם אני מוצא את השיר הבא:"קרטונים ישנים ויבשים/ או קרטונים בעלי אופי קשיח/ כאלה המתעקשים להשאר פתוחים או שמסרבים לאצבעות/ מתנגדים לעלוקות הדבק החומות". בשיר החזק הזה מסתתרת, לטעמי, הפילוסופיה של הספר. דפנה שחורי היא פרח בר. היא לא תצמח בעציצי קרטון. היא אולי תגדל דגי זהב באקווריום אבל תדמיין אותו לאוקיאנוס.

 

רוני סומק

 

 

 

 

9 תגובות

  1. סומק
    זו יופי של ביקורת

    עוקבת

  2. "שמור לי ואשמור לך", בעוד סיבוב הופעות מוצלח.
    ועכשיו,דפנה,אל תשכחי לגמול לרוני סומק בביקורת אוהדת על ספרו החדש.

  3. מירי פליישר

    כל מלה אמת ויש עוד!

  4. איזה יופי, דפנה. יופי של ביקורת. יפה כתב רוני סומק. יפה תאר את המשוררת שרואה אוקיאנוס בתוך אקווריום.
    ויפה הספר שלך, כבר אמרתי לך? :)

  5. דפנה, מבט יפה של רוני סומק, על כתיבתך היפה.
    זה נכון שעיצוב הפנים משתנה בכל קריאה, עקב דיאטת הפיסוק.
    "השיר "ללדת על ברכיך" מופלא כפי שכבר כתבתי לך.

    • אני אוהבת את הביקורת של סומק זאת שירה ! השפה הסומקית יודעת להאיר את שירתך באור מיוחד. ביקורת מיוחדת של משורר מיוחד על קובץ מיוחד

  6. דפנה שחורי-לכל המגיבים

    לכל המגיבים תודה על הקריאה ובעיקר לרוני סומק תודה על הרשימה היפה

  7. את באמת פרח בר, דפנולה. רשימה יפיפיה.

  8. תמי כץ לוריא

    דפנה,
    ביקורת מצויינת, שקולעת לשירתך החזקה. השפה הסומקית המיוחדת מוצאת פה את ביטויה, וזו אמנות בפני עצמה.

השאר תגובה ל מירי פליישר ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לדפנה שחורי