בננות - בלוגים / דפנה שחורי / שיר שכתבתי בגיל 15
גולדפיש
  • דפנה שחורי

    נולדה בתל אביב 1968 אם לשתי בנות. פרסמה עד כה שלושה ספרי שירה. בימים אלה רואה אור ספר שירים חדש ''''''''''''''''''''''''''''''''גולדפיש'''''''''''''''''''''''''''''''' בהוצאת כרמל-עמדה(שרבים מתוכו פורסמו בגיליונות ''''''''''''''''''''''''''''''''שבו'''''''''''''''''''''''''''''''' האחרונים.) השירים הראשונים התפרסמו בכתב העת ''''''''''''''''''''''''''''''''עכשיו'''''''''''''''''''''''''''''''' שבעריכת פרופ'''''''''''''''''''''''''''''''' גבריאל מוקד, וכן הספר הראשון ''''''''''''''''''''''''''''''''סאם ישכיב אותי לישון'''''''''''''''''''''''''''''''' הופיע אף הוא בהוצאת ''''''''''''''''''''''''''''''''עכשיו''''''''''''''''''''''''''''''''.  מפרסמת שירים בכתבי עת ובעיתונות.  כותבת ביקורות ספרות בעיתון ישראל היום, ווכן בעלת טור שירה ב'ישראל היום' ). עורכת ספרים רשימות רבות אפשר לקרוא בארכיון אתר נרג''''''''''''''''''''''''''''''''-מעריב  זכתה (פעמיים)בפרס קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות. חלק מן השירים תורגמו לאנגלית.

שיר שכתבתי בגיל 15

 

 

 

 

את השיר הזה, שמצאתי היום בין הניירות, כתבתי בגיל חמש- עשרה, בכיתה י' . למדתי בבית ספר תיכון 'עיוני צפת' סמוך לעיר העתיקה בצפת, וזכורה  לטובה הספרייה שהייתה ממוקמת בתוך מבנה עתיק מאד מוקפת באורנים ובברושים. הייתי נמלטת אליה בהפסקות ובשיעורים חופשיים, צוללת אל מדף ספרי השירה ואל מדף כתבי -העת ושם בעצם התחלתי  לכתוב ממש- נזהרת שהספרנית הממושקפת לא תציץ לי לתוך הדפים.

זכורים לי גם בקרים חורפיים כשהייתי יוצאת בהפסקות עם חברתי עליזה למאפייה בעיר העתיקה לקנות עוגות קינמון ושוקולד, ובתוך האדים והערפל, לבושות אינספור שכבות של סודרים ומעילים, היינו מתפתלות, יורדות שתי מדרגות אבן ונבלעות אל תוך גומחה חמה מוארת באורות ניאון ומלאה במגשים מלאים בנחשי בצק מפותלים.

 

 

 

 

 

אני מחכה למחר

 

אני מחכה למחר

נמלטת ממך המון יקר

בצבע רועש של בוקר

מבין עיניים חומות ומבטים חמדניים

אני מביטה דרך מסך תלתלים שלי

הנה מגיעים לאט לאט אנשים

המון יקר

בקולות רועשים של בוקר

כמה קשה לחזור על כל יום שעובר

בחדר מחכה לי שמיכה אדומה

דרך חלון פתוח מציץ ברוש

הנה אני בחדר עמוס ספרים ישנים

ברוש מנענע ענפיו בעצבות

בנות בקולן הגס צוחקות למטה

אני רוכנת לבל אשמע יותר

אחר כך רצה דרך שער הברזל למטה

אני מחפשת את המחר

נמלטת ממך

המון יקר

 

 

 

 

 

 

10 תגובות

  1. הפתעת אותי דפנה כי לא חשבתי שלמדת בצפת את עושה רושם של אחת שלמדה בתל אביב
    האמת היא מי כבר לומד בצפת? בדרך כלל רק דוסים

    והשיר שלך יפה ורגיש

    • דפנה שחורי-לסיגל. ס

      סיגל תתפלאי אבל בצפת לומדים לא רק דתיים
      העיר מיוחדת ומקסימה גם היום למרות שהיא די מוזנחת

      ותודה על הקריאה

  2. מקסימה ומופלאה הפואמה הטהורה הזאת

  3. דפנה שחורי-לשירה ס

    תודה שירה

  4. דפנה, זיכרון יפה של נערה מתבגרת.
    צפת, עיר שרוח המאה הקודמת נחה בה…

  5. חגית גרוסמן

    זה נפלא לקרוא את השיר ולראות שצורתו מבשרת את שירתך בהווה. השיר מקסים!!

  6. דפנה, זה שיר יפה. מסכימה עם חגית.
    אני אוהבת מאד את התמימות הבלתי תמימה הזו.

השאר תגובה ל שירה ס. ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לדפנה שחורי