בננות - בלוגים / דפנה שחורי / מי יש לו ריבה כזאת
גולדפיש
  • דפנה שחורי

    נולדה בתל אביב 1968 אם לשתי בנות. פרסמה עד כה שלושה ספרי שירה. בימים אלה רואה אור ספר שירים חדש ''''''''''''''''''''''''''''''''גולדפיש'''''''''''''''''''''''''''''''' בהוצאת כרמל-עמדה(שרבים מתוכו פורסמו בגיליונות ''''''''''''''''''''''''''''''''שבו'''''''''''''''''''''''''''''''' האחרונים.) השירים הראשונים התפרסמו בכתב העת ''''''''''''''''''''''''''''''''עכשיו'''''''''''''''''''''''''''''''' שבעריכת פרופ'''''''''''''''''''''''''''''''' גבריאל מוקד, וכן הספר הראשון ''''''''''''''''''''''''''''''''סאם ישכיב אותי לישון'''''''''''''''''''''''''''''''' הופיע אף הוא בהוצאת ''''''''''''''''''''''''''''''''עכשיו''''''''''''''''''''''''''''''''.  מפרסמת שירים בכתבי עת ובעיתונות.  כותבת ביקורות ספרות בעיתון ישראל היום, ווכן בעלת טור שירה ב'ישראל היום' ). עורכת ספרים רשימות רבות אפשר לקרוא בארכיון אתר נרג''''''''''''''''''''''''''''''''-מעריב  זכתה (פעמיים)בפרס קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות. חלק מן השירים תורגמו לאנגלית.

מי יש לו ריבה כזאת

 

 

 

 

מי יש לו ריבה כזאת

 הרשימה התפרסמה היום בגיליון של 'טיים אאוט'

"זוג", איל מגד

ידיעות ספרים וספרי חמד, ללא מספרי עמודים

 

כל מי שאהבתו נשחקה בשל צרות היומיום יוכל להעתיק מ"זוג" מתכונים ומרשמים רומנטיים להחריד כיצד ניתן ללבות את זירת הנישואים המשמימה

 

כמה נאהב את הכאב! אייל מגד   צילום: אלכס ליבק

 

דפנה שחורי

 

לאור העובדה שהסופר והמשורר איל מגד לא חסך ב"זוג", אף לא לרגע, את אישיותו המזוכיסטית, הרשו לי לפתוח בהצלפה קטנה: במהלך שיחת טלפון עם חברתי, חובבת ספרים מושבעת, קראתי לה כמה משפטים מהספר. עוד באותו היום, כשהיא מודה לי על המלצתי, היא רצה נלהבת לחנות הספרים ורכשה עותק. אך למחרת היא השאירה הודעה מפתיעה במשיבון, בו היא מתוודה שלאחר שקראה ב"זוג" במהלך הלילה והעתיקה כמה משפטי מפתח יפים למחברתה, חשה שדי לה בזה וחזרה עם בוקר לחנות כדי להמירו ב"כל השירים עד כה" של דליה רביקוביץ'. בכל זאת, טענה, היא התפתתה להעשיר את מדף הקלאסיקה בספרייתה.

היכן שלא נפתח את "זוג", ספר הפרוזה העשירי של מגד, נמצא את עקבותיה של המחלה המתוקה ביותר עלי אדמות – קדחת האהבה. גיבורו של מגד, אשר מתגלה במהלך הספר כמזוכיסט צרוף, מכור ללא ספק לאהבה, אבל לא לזו הטובה והנעימה כי אם לאהבה מרה ונכזבת, מתישה ומכשפת, אהבה שמכאיבה ומענגת בו בזמן. אהבה אשר הפכה אותו, כלשונו, ל"עולל חסר אונים".

ספר וידויי זה – "תיעוד אינטימי פיוטי", כדברי העורך דב אלבוים, שכמו מתחנן להיקרא גם במישור החוץ_ספרותי (מגד נשוי לסופרת צרויה שלו, והוא בנם של הסופר אהרון מגד והסופרת אידה צורית) – מורכב כולו מפרקים קצרצרים בהם מגולל הגיבור את מסכת נישואיו המרה_מתוקה לאהובתו הפאם פטאלית. כך מתגלה לקוראים כי את מתק השפתיים של תחילת היחסים "מחקו האכזבות והמריבות. הלם התנודות היה כה גדול, שלפרקים הרגשתי שאין זו הזמנה לאהבה אלא הזמנה לגרדום". אל הגרדום מובל הגיבור ברצון ואף בתשוקה גדולה: "אבל כמה נאהב את הכאב!", הוא מתוודה באחד מהפרקים הראשונים ומוסיף, "איזו השפלה תמורת הזכות הגדולה מכולן – לא להשתעמם לעולם".

ואכן, אלו היושבים להם נינוחים ומשועממים לצד אשת חיקם יאמרו ודאי תוך קריאה בשמץ קנאה: "אשרי מי שחווה פסגות פיזיות ורגשיות אלה, ועוד במסגרת מערכת נישואים". הלא בכנות, מי מהגברים לא היה מעדיף מפעם לפעם להמיר את חווה הארצית – זו שיולדת את ילדיו – בלילית מיתולוגית ומסתורית?

גיבורו של מגד מצליח לעשות את הבלתי אפשרי ולרקוד על שתי החתונות. והוא כנער מאוהב מתנודד על במת חייו, מצמיד אל חיקו את אשתו, חצייה חווה צחורה חצייה לילית אפלה. אלא שבניגוד לגברים המקיימים יחסים עם לילית הרסנית ממנה הם בורחים מפעם לפעם כדי לנוח, הגיבור של מגד נותר לכוד באופן תמידי, חש "לא בן זוג אלא בן ערובה". עם זאת, הוא לא מוותר על מנת גורלו. על השאלה הרטורית האם היה ממיר את הזוגיות המסוכסכת והמתוסבכת באהבה מושלמת, הוא משיב: "לכאורה התשובה ברורה ונלהבת. אלא שאז איזה תחליף היה נמצא למוזה שלי".

כל מי שאהבתו נשחקה בשל צרות היומיום יוכל להעתיק מ"זוג" מתכונים ומרשמים רומנטיים להחריד כיצד ניתן ללבות את זירת הנישואים המשמימה. הבעיה היא שרבים מהמרשמים האלה מוכרים עד זרא ולא מחדשים כלום – לא לצעירים וגם לא למבוגרים המכורים עד פתטיות לדרמות פנים_זוגיות.

אגב, חובבי רכילות יכולים ללמוד מ"זוג" כי את השראתו למודל הזוגי – של חיי אהבה בלתי מתפשרים – ינק הגיבור מהוריו ומסבו וסבתו: "החיים הזוגיים של הורי, בנעורי, לא התנהלו על מי מנוחות, אבל היתה בהם אש שאף פעם לא כבתה. ממרחק נדמה עכשיו שבחיי הזדהיתי עם שני הזוגות: עם אבי ואמי ואש התמיד שבערה אצלם, ועם סבי וסבתי הלכודים במרי ליבם".

נשאלת השאלה מהו ערכו של "זוג". יש לציין שהוא נקרא בלגימה אחת בלילה לבן, וניכר שהוא נכתב מתוך כנות מוחלטת. יש בו לא מעט אמרות כנף פניניות ותיאורים יפים של נופי ישראל הקדומה והמקראית. אך, כאמור, הספר לא חף מחולשות. לצד משפטים מורכבים ופיוטיים מופיעים ב"זוג" משפטים בנאליים הנופלים לרגשנות כמעט גימנזיסטית, עד כי נדמה שלא סופר בן שישים כתב את הקובץ אלא נער תפנוקים מתבגר ועתיר פצעונים ששום דבר לא מטריד אותו מלבד סערות אהבתו המסוכסכת. // דפנה שחורי

 

 

 

 

 

 

 

11 תגובות

  1. דפנה יקרה, למיטב ידיעתי, לאייל יש אח, היסטוריון במקצועו.

    • דפנה שחורי

      ללי
      כאן תיקנתי והטעות תתוקן גם בגיליון "טיים אאוט" הבא וקרתה שלא באשמתי-לא נעים!

  2. דפנה תודה על השיתוף ב"זוג" לא יודעת למה אין לי משיכה לקרא את הספר אולי בגלל מה שאת כותבת – העוורון של האהבה, זה כמו לקרא מתכונים על עוגות במקום לאכול עוגות.
    אין לי ספק שגם אני מזוכסטית, אז מה עוד לקרא על זה???
    להתראות טובה

  3. דפנה שחורי

    ללי את צודקת
    טעות

  4. תודה לך על התראה זו. אייל מגד בעייתי. אין מה לעשות. מי לא. קשה להאחז באור הזרקורים התלויים בחוטי חשמל, שאלטרים. הכל שאלטרים. מפסקים נדלקים וכבים. אני און אני עוף ואני אפילו לא שולט בזה. זה לוחץ על המקש
    דיליט והשני ממשיך.המשך יביא זכרון
    והזכרון ידליק את מפסק מעין האהבה

    • ביקורת מכוערת ומרושעת על ספר לא מוצלח. מעניין מה שחורי הייתה מרגישה אם היה נעשה בספר שלה מעשה דומה. פצעונים? מה לזה ולספרים?

      • האם כוונתך אידה שהספר מוצלח או לא מוצלח?לא ברור

        • הספר לא מוצלח אבל הביקורת אינה טובה ממנו. ביקורת בעלת איכות ניתן לכתוב גם על ספר גרוע. הקורא יכול לשפוט את שתי התוצאות: הספר ועבודתה של המבקרת.זאת הייתה הכוונה שלי.

          • דפנה שחורי

            אידה-תודה על תגובתך הכנה
            אשתדל להשתפר-אני עוד צעירה..

  5. יעל ישראל

    אני מודה שניסיתי לקרוא ולא הצלחתי. כבר על ההתחלה היו יותר מדי קלישאות. הוא יכול הרבה יותר מזה.

    • דפנה שחורי[ליעל ישראל]

      נכון יעל

      דווקא את "חסד נעורייך" שלו אהבתי למרות שגם בו יש משהו שמלצי

השאר תגובה ל tova ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לדפנה שחורי