בננות - בלוגים / דפנה שחורי / הייתי מוכנה להמיר את החבילה שנקראת דפנה שחורי בארנב לבן
גולדפיש
  • דפנה שחורי

    נולדה בתל אביב 1968 אם לשתי בנות. פרסמה עד כה שלושה ספרי שירה. בימים אלה רואה אור ספר שירים חדש ''''''''''''''''''''''''''''''''גולדפיש'''''''''''''''''''''''''''''''' בהוצאת כרמל-עמדה(שרבים מתוכו פורסמו בגיליונות ''''''''''''''''''''''''''''''''שבו'''''''''''''''''''''''''''''''' האחרונים.) השירים הראשונים התפרסמו בכתב העת ''''''''''''''''''''''''''''''''עכשיו'''''''''''''''''''''''''''''''' שבעריכת פרופ'''''''''''''''''''''''''''''''' גבריאל מוקד, וכן הספר הראשון ''''''''''''''''''''''''''''''''סאם ישכיב אותי לישון'''''''''''''''''''''''''''''''' הופיע אף הוא בהוצאת ''''''''''''''''''''''''''''''''עכשיו''''''''''''''''''''''''''''''''.  מפרסמת שירים בכתבי עת ובעיתונות.  כותבת ביקורות ספרות בעיתון ישראל היום, ווכן בעלת טור שירה ב'ישראל היום' ). עורכת ספרים רשימות רבות אפשר לקרוא בארכיון אתר נרג''''''''''''''''''''''''''''''''-מעריב  זכתה (פעמיים)בפרס קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות. חלק מן השירים תורגמו לאנגלית.

הייתי מוכנה להמיר את החבילה שנקראת דפנה שחורי בארנב לבן

 

 

הייתי מוכנה להמיר את 'החבילה' הזו שנקראת דפנה שחורי בארנב הלבן הקסום והצמרירי, התמים, אדום העיניים, אחרון השורדים בחצר הענקית והיפהפייה של אבא שלי בכפר הגלילי אמירים.

בכל בוקר כשאני יוצאת החוצה אני משתאה כשאני נתקלת בו מלחך בשאננות עשב. ואני שואלת את עצמי איך שרד עוד לילה? מדלג לו תמים ובוטח בין חזירי בר, שועלים, כלבים וחתולים- שמשום מה עדיין לא נפל למלתעות שלהם.

המסקנה היא שכנראה בטחון מוחלט בזולת חזק פועל לפעמים דווקא לטובתנו. או אפשרות אחרת היא שפשוט מזל נפל בחלקו או השגחה אלוהית או השד יודע מה

 

והבוקר שיחת טלפון עם ידיד:

 

- "בוקר טוב דפנה" (בהיגוי גבריאל מוקדי)

 

- "שלום שלום" (גם כן בהיגוי  מוקדי)

 

- "איפה את? את נשמעת כל כך רגועה"

 

-"אחרי יומיים בטבע המקסים הזה גם אתה היית נרגע.  יש כאן בחצר ארנב לבן מקסים שלא שייך לאיש. היגיע משום מקום. הצלחתי ללטף אותו בבוקר מתחת לעץ  בלי ששם לב. הוא היה ממש קרוב אלי  וכמעט לא פחד. אחרון השורדים בתוך המולת חזירי הבר. ממש יכול היה להיות כוכב ב 'הישרדות'"

 

-[צחוק קל] "מתי את חוזרת? ואל תשכחי להעביר את הציטוטים במייל"

 

-" ואתה יודע מה? הייתי מוכנה להמיר את כל החבילה הזו שנקראת דפנה שחורי בארנב הלבן הזה

 

-"עד כדי כך???"

 

 

 

27 תגובות

  1. אני מקנא בך ובארנב

    38 מעלות בצל

  2. דפנה יקירתי
    מבינה אותך?
    פעם הייתי ארנב, מתוקה כזאת, מקשקשת בזנב, מלוטפת … קצת מפוחדת, באה איזה טובה אחת ביקשה להחליף איתי… נתתי לה, אני לא חוזרת לשם, לארץ האנבות…
    אבל אפשר להבין.
    שלך בחיוך
    טובה

    • דפנה שחורי

      טובה

      אז מי את הטובה? מקווה שלא שועל לא חזיר בר מפוסה ומאיים..

      • דפנה
        זהו שלפעמים אני ניזכרת בימי הארנבות שלי, בחופש שהיה לי, אני נזכרת בטבע… בחברים שלי… זהו תפסת אותי יש לי געגועים… השיר שלך מדבר ומדייק את הקומפליקט התמידי של
        שבי, אם להיות טובה או ארנבת, שיר עם אריכות ימים, עד סוף חיי אתלבט מה להיות…
        להתראות שלך טובה

  3. כייף לך, תעשי חיים, דפנה.

    • אסתי ג. חיים

      טקסט מענין. שלו לכאורה.
      אמירים מקום קסום. פעם חשבתי לחיות שם, אולי בשקט הזה הייתי הופכת למשהו אחר, אבל כפי הנראה לעולם לא אהיה ארנבת…

      • דפנה שחורי[לאסתי]

        אסתי
        כמוך גם אני חושבת וחושבת כן או לא בעניין לגור כאן
        ואגב, חייתי כאן בילדותי ובנעורי אבל לא נהפכתי וכנראה גם לא אהפך לארנב המקסים הזה

        • הביקורים בטבע עשויים להיות ארנביים ומרגיעים. מגורים של קבע בטבע עושים ממך משהו אחר לחלוטין אולי עכבישה עם היכולת לטוות ולטוות מתוך בטנה.

    • דפנה שחורי[יודית]

      תודה יודית ואת מוזמנת לבוא איתי פעם

  4. גם אני הייתי מוכנה.

  5. אני מוכנה להתחלף עם הגור חתולים שהבאתי הביתה לאחרונה. עוד לא ראיתי יצור כל כך מלא כוחות, עוצמה, שאינו יודע מורא ופחד מהו, עם טונות של אנרגיות וקסם.

    מסקנה, טוב להיות חתול בית או ארנב במושב. חרא להיות סופר-משורר עברי ממוצע.

  6. מוטי גלדמן

    דפנה הייתי שכן שלך ביום בו פגשת את הארנב, כי שהיתי בחג באמירים. כשחזרתי
    לתל אביב לקחתי טרמפיסט – דבר שלא עשיתי 20 שנה – שהתגלה כאחיך. במבט ראשון- בחר חמוד ומתוק כארנב לבן.

    אני פגשתי באמירים מגה-סביון: כדור גדול עשוי אויר ואור וחוטי כסף. לצערי לא היתה אתי מצלמה אבל הוא נחקק בתודעתי. נראה לי סמל לעצמי המואר של הזקנה הקרבה והולכת.

    • דפנה[למוטי גלדמן]

      באמת? ועוד פגשת באחי הארנבי והמנומס?התארחת ודאי אצל איתמר תיאודור.
      חבל שלא ידעתי. היינו יושבים על נדנדת הגן ומתבוננים בצמרירי המדלג או בסיבי הסביון הקשיש ברוח החמסינית

      תיאור המגה-סביון מזכיר את שיריך המדוייקים המזדהרים

      • מוטי גלדמן

        דיר דפנה, הייתי כהרגלי אצל יעל גולדמן. את איתמר , שכעת מצליח מאוד, פגשתי במקרה בשביל הראשי. חשבתי שהוא באנגליה בכלל. בפעם הבאה שאסע לאמירים נתקשר. באמת חבל שלא נפגשנו. הייתי רואה אולי את הארנב והיינו מדברים.

  7. רונית בר-לביא

    קשה להיות בני אדם,
    אבל אומרים שמתגמל ….

    את מביאה לי בחזרתך איזה רועה צאן מאמירים ?

    • דפנה[לרונית]

      מתגמל? אולי בגלגולים הבאים

      יש שם באמירים רועה צאן מקסים שמו אפילו רועי, והוא לבד כמדומני

      • רונית בר-לביא

        דפנה !

        אם זה רועי כרמלי המקסים,
        אני מכירה ועוד איך.

        למרות שזכרתי שרועי מנהל את המשתלה.

        • דפנה לרונית בר לביא

          אכן כרמלי. יש לו גם עיזים. אני מבינה שאת מכירה קצת את אמירים?

          • רונית בר-לביא

            מכירה קצת מאד…..

            עברתי שם וביקרתי את רועי,
            הוא למד עם אח שלי בתיכון בשדה בוקר.

            הוא מקסים …

            ואני שמחה שהוא כבר בבית.
            את בטח יודעת למה אני מתכוונת.

          • דפנה לרונית בר לביא

            מבינה גם מבינה

  8. תמי כץ לוריא

    דפנה, באמת חמוד, אבל אני חושבת שבכל זאת כדאי להשאר דפנה שחורי

השאר תגובה ל tova ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לדפנה שחורי