בננות - בלוגים / דפנה שחורי / ללדת על ברכיך
גולדפיש
  • דפנה שחורי

    נולדה בתל אביב 1968 אם לשתי בנות. פרסמה עד כה שלושה ספרי שירה. בימים אלה רואה אור ספר שירים חדש ''''''''''''''''''''''''''''''''גולדפיש'''''''''''''''''''''''''''''''' בהוצאת כרמל-עמדה(שרבים מתוכו פורסמו בגיליונות ''''''''''''''''''''''''''''''''שבו'''''''''''''''''''''''''''''''' האחרונים.) השירים הראשונים התפרסמו בכתב העת ''''''''''''''''''''''''''''''''עכשיו'''''''''''''''''''''''''''''''' שבעריכת פרופ'''''''''''''''''''''''''''''''' גבריאל מוקד, וכן הספר הראשון ''''''''''''''''''''''''''''''''סאם ישכיב אותי לישון'''''''''''''''''''''''''''''''' הופיע אף הוא בהוצאת ''''''''''''''''''''''''''''''''עכשיו''''''''''''''''''''''''''''''''.  מפרסמת שירים בכתבי עת ובעיתונות.  כותבת ביקורות ספרות בעיתון ישראל היום, ווכן בעלת טור שירה ב'ישראל היום' ). עורכת ספרים רשימות רבות אפשר לקרוא בארכיון אתר נרג''''''''''''''''''''''''''''''''-מעריב  זכתה (פעמיים)בפרס קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות. חלק מן השירים תורגמו לאנגלית.

ללדת על ברכיך

ללדת על ברכיך

 

 

נשב בנוף בדמדומים

כשיתחילו הצירים

אני אשב על ברכיך

כמו על כיסא מיילדים

עירומה

ומתחת כבר הכנת את המצע

קערת חלב עיזים חמימה

לשם יגלוש היצור שלנו

עיוור וחם

מכוסה ערפל קרומי לבן

ואתה תלקק אותו

עד שיתגלה לשנינו

 

8 תגובות

  1. מירי פליישר

    אהבתי
    כל כך חושני

  2. אוי אוי אוי אוי אוי. ממש סרט אימה. נבעתי. עשה לי כאב בבטן. בחיי.

    • למה??לא הבנתי את רוח התגובה

      • לא יודעת, זו ההרגשה שקיבלתי מהקריאה, של משהו קצת מפחיד, ספוקי כזה. אבל אולי זו רק אני. בזמן האחרון אני רואה בכל דבר כל מיני זוועות. חחחחחחח…. תשאלי את מירי. גם אצלה אני ראיתי זוועות.

        מצד שני זה הקטע, מירי אמרה חושני, אני אמרתי מפחיד. איזה פרשנויות מקוטבות. ואולי לא? אולי הקצה האחר של חושנות ומיניות הוא פחד? מי יודע.

        בכל אופן, ראיתי את זה ממש כמו סרט.

        • מאוד קולנועי.

          • יעל
            הפוסט שפרסמתי לפני כמה דקות, שהוא המשך של השיר הזה-אולי תשובה, וויזואלי ואכן מזוויע

          • מירי פליישר

            גם אני לא מבינה מה מזויע פה.
            אילה ההיא מדוב המערות עם חברה לחיים החמוד שסובל הכל. היא יושבת עליו והם יולדים ביחד. איזו הרמוניה שמימית ארצית כל כך.

          • איזה תיאור קסום – אפשר לחוש את הרגע, את הבריאה. חייתי, מרגש ונכון כל כך.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לדפנה שחורי