גננת מכוערת מקבלת את פנינו בבוקר
לצידה גננת מכוערת ממנה
זו המציאות
הגננת האיומה בטח מכה את הילדים במקל
אחרי שאני יוצאת וסוגרת את השער
בצהריים מקבלים את פני ילדים רעים
צמאי הפסקה
צועקים בקולי קולות ומסכנים את עצמם
אנחנו יוצאות מהר
לכולנו כובע
כובע היגיון לזרום לכיוון הדלת
דעתי נטרפת
במיטה מתהפכת שעות
אחר כך נעורה לצרחה חזקה
הילדה הגדולה אכלה את הקטנה
והיא מסתובבת בסלון כמו אישה בהריון
וצועקת
על מסך המחשב
שני דובים מצוירים עומדים על גג גבוה
ומחשבים לקפוץ
המשפט האם לשמור את התמונה
מחכה לתשובה
מתוך ספרי "חשבתי לגרוב גרבי לילך"
הסיוט המסויט שלי. כאילו קילפת לי את העור.
אהבתי את זה שזה הזוי.
שלם ומושלם
רק המילים נותרו לתעד ולעצור
מירי
תודה על התגובה
דפנה, זה שיר חזק. אני זוכר אותו היטב מן הספר. הוא רצוף אימאז"ים חיים שמונחים לנו תחת האף, ביומיום. יש כאן כמעט מצב קטטוני של אם.
רני
כן..תחושות מן החיים
היי
מצחיק, הגננת האיומה הזאת נמצאת בכל מקום, אצלי הבעיה שהיא לא מכוערת היא נראת ממש בסדר, ובדמיוני אני רואה שורה… של פלשים ותמונות, שקופצים לי בלי יכולת לשלוט…
ביי טובה
טובה
אני אוהבת את התגובות המצחיקות-משונות ומקוריות שלך
חזק כמעט אלים מתבקש לשוחח
זה טוב זה.