הוא התהפך וכיסה את עיניו
היא השתרעה על מדשאת גבו הדביקה
נשמעה דפיקה חזקה
אחר כך נשיקה מרוצה
לפתע הסתובב בחזרה
זה אלים אמרה
אבל זה התבקש ענה
אקטוף לך פרחי זיכרון ביקש
יצא וחזר ובידו צרור פרחים שחור
אחר כך צילם אותה מתרחקת
מתעד בזריזות את רגליה העצובות
נחות בתוך סירות תכלכלות
שיר יפהפה!
יפה יפה יפה, דפנה.
שיר יפה על מוצאי התשוקה (על משקל מוצאי שבת). עיניי קראו את "הסירות התכלכלות" "הסירות המלנכוליות". רגליים עצובות בתוך סירות מלנכוליות . אבל תכלכלות מדויק לגמרי.
מוצאי התשוקה-יפה!! יש משהו מאד מלנכולי בתכלכל כי שהוא בשיאו הוא צובט לב. כמו הפלגה
נהדר. במיוחד שתי השורות האחרות. רותי רום