בננות - בלוגים / / אחרי שהתעלסו ארוכות
גולדפיש
  • דפנה שחורי

    נולדה בתל אביב 1968 אם לשתי בנות. פרסמה עד כה שלושה ספרי שירה. בימים אלה רואה אור ספר שירים חדש גולדפיש' בהוצאת כרמל-עמדה(שרבים מתוכו פורסמו בגיליונות "שבו" האחרונים.) השירים הראשונים התפרסמו בכתב העת 'עכשיו' שבעריכת פרופ' גבריאל מוקד, וכן הספר הראשון "סאם ישכיב אותי לישון'' הופיע אף הוא בהוצאת 'עכשיו'.  מפרסמת שירים בכתבי עת ובעיתונות. כותבת ביקורות ספרות בעיתון ישראל היום, ווכן בעלת טור שירה ב'ישראל היום' ). עורכת ספרים. רשימות רבות אפשר לקרוא בארכיון אתר נרג-מעריב. זכתה (פעמיים) בפרס קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות. חלק מן השירים תורגמו לאנגלית.

אחרי שהתעלסו ארוכות

הם שוכבים בחושך אחרי שהתעלסו שעות ארוכות

הוא נוטל את כף ידה ומוליך את אצבעותיה על מסילות שיניו

דופק עם האצבעות על שיניו החזקות

בבוקר הם מתעוררים עם הזריחה

הנוף עוצר נשימה

יורדים לכיוון האורווה

ללטף את ראשו של הסייח

היא מעבירה אצבעות בחרושת העור

המתנועע כנחש

בכיוון הפוך לבשר

אחר כך היא מתכופפת לאדמה ואוספת נוצה

 

11 תגובות

  1. איזה יופי. ישר חשבתי על הנאהבים מאנקת גבהים.

  2. סתם מילים.

  3. האמת היא שזה נראה מיני-קטע או רגע קטן מילולי מסיפור קצר על צמד נאהבים. המכחול הדקיק שלך הוא העט וההתבוננות בפרטים הקטנים יפה.

  4. ממש מגרה. קראתי ומיד הרגשתי את הרטיבות המדברת, המגרה הזאת, שמוליכה את כף ידי אלי כיפת דבש
    מתכופפת לאדםך
    החודר

  5. מתי ייצא הספר היפה שהשירים האלה מצויים בו? אני מחכה. ומה אמור האהוב שבשירים האלה לעשות? לשתוק? לדבר? לקרוא?שתיקה ושיכחה אינן אחיות. לא יד ביד הן הולכות.

  6. והדיבור, מה יה מחירו, על גשר צר הולכים בנעליים ולפעמים בועטים בקרשי העץ ומכאיבים להם. המלים חדות
    , פוצעות, ומי לנו יבטיח שהפעם לא יכאיבו לנו. שנה חלפה והשירה שלך רק הרוויחה ואלי גם החיים. נירית בשלה ודפנה בשלה. כך הוחלט שיהיה סדר העולם החדש ועכשיו נסדוק בו סדק?

  7. nirit

    call me

השאר תגובה ל dafna schori ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לדפנה שחורי