בננות - בלוגים / דפנה שחורי / הוא לא במשחק היא כן במשחק
גולדפיש
  • דפנה שחורי

    נולדה בתל אביב 1968 אם לשתי בנות. פרסמה עד כה שלושה ספרי שירה. בימים אלה רואה אור ספר שירים חדש ''''''''''''''''''''''''''''''''גולדפיש'''''''''''''''''''''''''''''''' בהוצאת כרמל-עמדה(שרבים מתוכו פורסמו בגיליונות ''''''''''''''''''''''''''''''''שבו'''''''''''''''''''''''''''''''' האחרונים.) השירים הראשונים התפרסמו בכתב העת ''''''''''''''''''''''''''''''''עכשיו'''''''''''''''''''''''''''''''' שבעריכת פרופ'''''''''''''''''''''''''''''''' גבריאל מוקד, וכן הספר הראשון ''''''''''''''''''''''''''''''''סאם ישכיב אותי לישון'''''''''''''''''''''''''''''''' הופיע אף הוא בהוצאת ''''''''''''''''''''''''''''''''עכשיו''''''''''''''''''''''''''''''''.  מפרסמת שירים בכתבי עת ובעיתונות.  כותבת ביקורות ספרות בעיתון ישראל היום, ווכן בעלת טור שירה ב'ישראל היום' ). עורכת ספרים רשימות רבות אפשר לקרוא בארכיון אתר נרג''''''''''''''''''''''''''''''''-מעריב  זכתה (פעמיים)בפרס קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות. חלק מן השירים תורגמו לאנגלית.

הוא לא במשחק היא כן במשחק

 

 

12.00

Normal
0

false
false
false

EN-US
X-NONE
HE

MicrosoftInternetExplorer4

/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"Table Normal";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-priority:99;
mso-style-qformat:yes;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:11.0pt;
font-family:"Calibri","sans-serif";
mso-ascii-font-family:Calibri;
mso-ascii-theme-font:minor-latin;
mso-fareast-font-family:"Times New Roman";
mso-fareast-theme-font:minor-fareast;
mso-hansi-font-family:Calibri;
mso-hansi-theme-font:minor-latin;
mso-bidi-font-family:Arial;
mso-bidi-theme-font:minor-bidi;}

הוא לא במשחק היא כן במשחק / דפנה שחורי

 הוא לא במשחק היא כן במשחק, מחזיקה תינוק בן שנה בין הרגליים. שניהם במשחק, יושבים באמבט חם ומחזיקים ידיים. מתרוממים כל אחד מתבונן לכיוון אחר. מקפלים ידיים, עם האצבעות מנסים לצייר על הקיר ברבורים. הם כבר לא צעירים, מתבוננים קדימה מנסים להתחפש למלאכים מעופפים. המבט נעוץ לנקודה עלומה, הידיים פרושות לצדדים. הם זוג או לא ? זה לא משנה, בכל מקרה הם מתכננים את הפריצה הגדולה, בעיקר מגופם שכבר לא יכול להעמיד צאצאים. דקות ספורות אחר כך הוא יושב בפרצוף חמוץ ליד חץ ה- one way, יודע שלא יצליח לחמוק מכאן, איתה או בלעדיה. צעד אחד קדימה והוא אצל ידעונית, שותה קפה. היא פורשת קלפים, הוא מחמיץ פנים. שיערה הזהוב לבן צד את עיניו. הוא עוצם אותן ומתמכר לליטופים. הם עומדים ברחבת המוזיאון. כשהוא ייכנס גם היא תיכנס אחריו, יעברו ליד השומר כמו גימלאים. בחצר הפנימית הוא מבקש ממנה להסתפר וכמה שיותר מהר וכמה שיותר קצר, שלא יראו את הרווחים. היא עוטה עליו שמיכת גמל חומה מאווררת את ידיה על פניו. העיניים תמימות ולא בטוחות כשהיא  חותכת לו זנב מאחור, עושה אותו צעיר בעשור. תולה אותו במהופך.

 

 

 

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לדפנה שחורי