בננות - בלוגים / דפנה שחורי / גדי קטן טמון באדמה – שיר חדש
גולדפיש
  • דפנה שחורי

    נולדה בתל אביב 1968 אם לשתי בנות. פרסמה עד כה שלושה ספרי שירה. בימים אלה רואה אור ספר שירים חדש ''''''''''''''''''''''''''''''''גולדפיש'''''''''''''''''''''''''''''''' בהוצאת כרמל-עמדה(שרבים מתוכו פורסמו בגיליונות ''''''''''''''''''''''''''''''''שבו'''''''''''''''''''''''''''''''' האחרונים.) השירים הראשונים התפרסמו בכתב העת ''''''''''''''''''''''''''''''''עכשיו'''''''''''''''''''''''''''''''' שבעריכת פרופ'''''''''''''''''''''''''''''''' גבריאל מוקד, וכן הספר הראשון ''''''''''''''''''''''''''''''''סאם ישכיב אותי לישון'''''''''''''''''''''''''''''''' הופיע אף הוא בהוצאת ''''''''''''''''''''''''''''''''עכשיו''''''''''''''''''''''''''''''''.  מפרסמת שירים בכתבי עת ובעיתונות.  כותבת ביקורות ספרות בעיתון ישראל היום, ווכן בעלת טור שירה ב'ישראל היום' ). עורכת ספרים רשימות רבות אפשר לקרוא בארכיון אתר נרג''''''''''''''''''''''''''''''''-מעריב  זכתה (פעמיים)בפרס קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות. חלק מן השירים תורגמו לאנגלית.

גדי קטן טמון באדמה – שיר חדש

 

 

 

 

 

 

12.00

Normal
0

false
false
false

EN-US
X-NONE
HE

MicrosoftInternetExplorer4

/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"Table Normal";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-priority:99;
mso-style-qformat:yes;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:11.0pt;
font-family:"Calibri","sans-serif";
mso-ascii-font-family:Calibri;
mso-ascii-theme-font:minor-latin;
mso-fareast-font-family:"Times New Roman";
mso-fareast-theme-font:minor-fareast;
mso-hansi-font-family:Calibri;
mso-hansi-theme-font:minor-latin;
mso-bidi-font-family:Arial;
mso-bidi-theme-font:minor-bidi;}

אני מרימה את התריס באחת ומראה לה את הוורדים

שושנים דומעות מכתימות בזפת את השייש

מקוננות מעל כלי העבודה

מעל המיקסר שפולט מתוך לועו

נוזל זהב כתום

וזה שמפי הטבעת שלו משתלשלות החוצה

תולעי עשב רכות.

גופה העירום עומד בצד להזכיר

כשהייתי בין החיים סחטתי מיץ בעשר אצבעות

קילפתי מקלות וחתכתי בסכין

מחול הפיגיונות הפך מקלות למים

ריסק את הגופים

שיבר שורשים גסים

אל תוך כלי קיבול שקוף.

מזווית העין אני רואה אותה חובשת כובע

ויוצאת לחצר

זורעת באדמה את נשמתה

נשכבת בתוך הערוגה  

כמו על שפת ים

וצוחקת

בידה האחת הכוס

ובשנייה מעדר

אחר כך היא קמה והולכת למחסן

קוראת לי בידיה שאבוא מהר

שולפת מדלת העפר תמונה

גדי קטן טמון באדמה

רשת סבוכה של שושנים

נוצצות בטל

מבצבצות מתוך בשר האגרטל

מלבלבות ונמסות

נפט שחור על הלחיים.

לפתע שלפה מתוך בטנה

בגד ים בצבע שמיים

קשרה לי לגב ולצוואר

ובכל לשון של בקשה התחננה

שאלך לים ברגל

גם ארבעים שנה

עד שאגיע לחוף

ותפארתו תתגלה לפניי באחת

כשהיא תרים את הוילון

להראות לי את הגן

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לדפנה שחורי