בננות - בלוגים / / על אורה ניזר/ מדור שירה בישראל היום
גולדפיש
  • דפנה שחורי

    נולדה בתל אביב 1968 אם לשתי בנות. פרסמה עד כה שלושה ספרי שירה. בימים אלה רואה אור ספר שירים חדש גולדפיש' בהוצאת כרמל-עמדה(שרבים מתוכו פורסמו בגיליונות "שבו" האחרונים.) השירים הראשונים התפרסמו בכתב העת 'עכשיו' שבעריכת פרופ' גבריאל מוקד, וכן הספר הראשון "סאם ישכיב אותי לישון'' הופיע אף הוא בהוצאת 'עכשיו'.  מפרסמת שירים בכתבי עת ובעיתונות. כותבת ביקורות ספרות בעיתון ישראל היום, ווכן בעלת טור שירה ב'ישראל היום' ). עורכת ספרים. רשימות רבות אפשר לקרוא בארכיון אתר נרג-מעריב. זכתה (פעמיים) בפרס קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות. חלק מן השירים תורגמו לאנגלית.

על אורה ניזר/ מדור שירה בישראל היום

12.00

Normal
0

false
false
false

EN-US
X-NONE
HE

MicrosoftInternetExplorer4


/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"Table Normal";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-priority:99;
mso-style-qformat:yes;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:11.0pt;
font-family:"Calibri","sans-serif";
mso-ascii-font-family:Calibri;
mso-ascii-theme-font:minor-latin;
mso-fareast-font-family:"Times New Roman";
mso-fareast-theme-font:minor-fareast;
mso-hansi-font-family:Calibri;
mso-hansi-theme-font:minor-latin;
mso-bidi-font-family:Arial;
mso-bidi-theme-font:minor-bidi;}

על 'משחקים בחצר הפנימית', מאת אורה ניזר , הוצאת הליקון / סדרת פגאסוס/ הקול החדש , 52 עמ', עורך הספר: אורי הולנדר

 

בעד הפיכחון

 

דפנה שחורי

 

 

היום, כשתוחלת החיים גדלה וממשיכה לגדול, והשלושים של היום הם העשרים של אתמול, גם משוררים בני שישים שמפרסמים ספרי ביכורים נקראים משוררים צעירים או קולות חדשים.

            דוגמא לכך היא המשוררת אורה ניזר, ילידת 1949, שמפרסמת בימים אלה את ספרה הראשון בהוצאת הליקון, בסדרת 'הקול החדש'. אך בניגוד לשמה של הסדרה, הקובץ הצנוע, האישי והיפה הזה אינו מבקש כלל לבשר קול חדש . כי ניזר, בניגוד למשוררים צעירים רבים שחוששים כיום יותר ויותר מליפול למלכודת 'האני הבוכה', ושואפים להיחלץ למחוזות חדשים ואחרים, דווקא נצמדת למוכר . היא עושה שימוש, לעיתים אינפלציוני, במילה 'אני' מה שהופך את הקובץ ליומן של אישה שאינה מרחיקה עדות ומדווחת על תחושותיה היישר מתוך החצר הפנימית שלה.

בגוף ראשון, בקול צלול ובגילוי- לב מקסים, מתבוננת ניזר בפיכחון על חייה, מספרת על תחושות של החמצה, על בדידות בתוך הנישואין, על געגועים לילדות או על בגידת הגוף, וכל זאת מבלי לעשות לעצמה הנחות. כך, באחד השירים, בעודה מתבוננת על תמונתה במסגרת , כילדה קטנה של שנות החמישים, בת למשפחה יוצאת תימן, פונה אליה ניזר ושואלת: "מה היית אומרת לי? /שגופי כבד /שקיות מלאות תחת עיני /כתמי כוויות על עורי, והצחוק,/ היית אומרת, / לאן התגלגל?"

            נראה כי צחוק הילדה המאושר התגלגל ונבלע בשערי הפיכחון הגדול, כשלאותו פיכחון נלווית תחושה של קבלת היש, ובלי חיפוש עקר אחר ניסים או גאולה חיצונית. בין השורות אף מתגלה שהמשוררת מבינה כי לנפש המטאפיסית אין יתרון על פני הגוף המתכלה, ולכן היא צוררת אותם לחבילה אחת, ככלים שלובים., וכותבת: "אחרי הכל הנפש / כמו סדין לאחר גיהוץ/ שנפרש על מיטה ישנה,/ קמטים שלאחר מתיחה/ חוזרים אל מקומם."

            אורה ניזר, בוגרת בית הספר לשירה 'הליקון', מצטרפת לשובל הולך ומתארך של משוררים טובים, חלקם אפילו מצוינים, שלמדו בסדנאות הללו.  עובדה זו מרככת מעט את הרתיעה הבסיסית שיש לי לאורך השנים מסדנאות לשירה. נכון שבית ספר לשירה לא יכול להוציא יש מאין אבל כנראה שהוא כן יכול ללטש כישורים קיימים.

 

 

 

 וְאַחֲרֵי הַכֹּל הַנֶּפֶשׁ

 

כְּמוֹ סָדִין לְאַחַר גִּהוּץ

שֶׁנִּפְרָשׂ עַל מִטָּה יְשָׁנָה,

קְמָטִים שֶׁלְּאַחַר מְתִיחָה

חוֹזְרִים אֶל מְקוֹמָם.

 

מתוך הספר

 

13 תגובות

  1. סדנאות זה טוף מיוד מיוד. זה לא אומר שכל בוגר הופך להיות חיים נחמן, אבל זה משייף יכולות קיימות. בנוסף, זה מקעקע מיתוס רומנטי, ולכן הבל מוחלט, ולפיו אי אפשר ללמוד שירה. אפשר ואפשר לשכלל הכל. אפשר להגביר קשב עצמי, אפשר ל"חדד" את הקול האותנטי ולכן אם יש כשרון – הסדנא עשויה להוציאו החוצה. ולכן הטהרנות שסדנאות היא פח – אינה נכונה וטוב שעמדת על כך ברשימה המעניינת שלך
    יוחנן המהלך (ג'וני ווקר)

  2. יפה דיברת עליה, דפנה.
    ודוק, "הקול החדש" ולא "הקול הצעיר" – להתחדשות ולחידוש אין גיל, ומשורר חדש יכול להיות צעיר ויכול להיות מבוגר. אין אפליה פה.

  3. רשימה טובה על משוררת מצוינת.
    אני מאד אוהב את כתיבתה של אורה ניזר כמו גם את קולה הצלול של ליאור גרנות.
    אני לא בקי בהלכות סדנאות כתיבה ,אבל אם אלו הן התוצאות -אז למה לא?
    שבת שלום
    גיורא

  4. מברוק אורה יקרה ריגשת אותי בשירך ודפנה יופי של הארת ביקורת
    שבת טובה
    חנה

  5. דפנה יפה כתבת על השירה של אורה.
    למדנו יחד בהליקון, ותמיד הקשבתי למגוון הרגשות שבשירים של אורה, וחשבתי כמה רוך יש בהם למרות שמצאתי גם את הקשיים של הדרך. הערכה רבה יש לי כלפי הבחירה בזוית הראיה המפוקחת "ואחרי הכל הנפש כמו סדין לאחר גיהוץ".

  6. אהלן דפנה
    רשימה יפה על משוררת מעולה
    שבת שלום
    עדי

  7. מירי פליישר

    ביקורת נפלאה למשוררת חביבה עליי וקרובה בנושאי כתיבתה לחיי שאולי הולכים וכלים אבל בעלי משמעות. כל הכבוד אורה! ותודה דפנה.

  8. ביקורת מאד מרגשת למשוררת שהכרתי אך מעט מהבלוגייה, ונתפסה בעיני כבעלת עין ויד רגישה. ממש מסוג הביקורות שבעקבותיהן הולכים ורוכשים את הספרים. תודה מאד.

  9. תודה דפנה, שמחתי לקרוא, לדעת שהשירים נוגעים באנשים שונים.
    הליקון איפשרה לי מקום להוציא את עצמי החוצה ממני, לא לפחד להיות באורו של עולם. ועל זה אני מודה לאמיר, ליקיר ולרפי וייכרט, ולעוד משוררים שנתנו לי פיתחי מילוט ממני החוצה.תודה למגיבים כאן, ריגשתם אותי, מאד, מאד…..

  10. אורה היא אדם מיוחד, ואני ואני אוהב את שיריה ואת האופן בו היא נותנת ביטוי לנהמת הנפש.
    ויופי דפנה איך דיברת עליה ועל שיריה.

  11. סקירה יפה
    לנפש אין גיל (של זמן) ויש גיל (של רגש)
    לכן הגיל לא חשוב וחשוב בעת ובעונה אחת
    רשימה יפה על שירים יפים
    תודה שהבאת
    ושבוע טוב

  12. היי דפנ
    גם אני אוהבת את שירת של אורה, ומדבר אלי מאוד מה שכתבת , המבט שלך מזכיר לי מחשבות שלא שמתי במילים בזמן שקראתי… ואת עוררת לי מחשבות על הכח של אורה לתת תושה של קיימת נוכחת מדברת על יום יום. ונותנת לו כח חיוני שלא היה קים קודם.
    להתראות טובה

השאר תגובה ל אמיר אור ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לדפנה שחורי