גולדפיש משוררת ועורכת
ב2.7 במוסף סופשבוע של 'ישראל היום'
בין שני עולמות
על 'תהלים ליום רעש' , מאת סיון הר- שפי, הוצאת הקיבוץ המאוחד ריתמוס, סידרה לשירה, 2010, 93 עמודים
דפנה שחורי
מרגש לאחוז בספר השירים החדש של סיון הר- שפי, משוררת ודוקטורנטית בחוג לספרות עברית באוני' בר-אילן. כי לא מדובר בעוד ספר שירים דל שפה, ברוח ההתדרדרות הכללית של השפה העברית כיום. 'תהילים ליום רעש' הוא כמין "מפץ גדול"- מעיין מילולי עשיר ומבעבע חיים, מנצנץ ומאיר. ובו הר- שפי היא בו זמנית 'פתוחה כניצן, סגורה כמעיין נובע'(עמ' 49), מדליקה נרות שבת אך גם 'שוחה בנרות השבת'(עמ' 44). משייטת בין עולמות הדעת, בין העולם התורני לבין העולם "התרבותי הכללי", תוך הבנה שהכרח הוא שאנחנו חיים בעולם שיש בו שברים ופגימות.
ואכן, החיים במלוא חיותם, הסדורים והכאוטים גם יחד, הם מקור הנביעה של שיריה הליריים והמיסטיים של הר-שפי.
הר-שפי, ילידת 78' , שמתגוררת ביישוב אפרת, "שייכת" לדור הצעיר של המשוררים שגדלו במילייה של ההתיישבות הדתית בשטחים, בוגרי האולפנות של שנות ה-80 וה-90, ניצניה של ההיפתחות הדתית לתרבות הכללית , החילונית. הר-שפי נמנית על חבורת "משיב הרוח", כתב עת לשירה יהודית ישראלית, וביחד עם משוררים נוספים כמו אליעז כהן או אבישר הר-שפי היא מוכיחה לקוראים החילוניים כי אפשר לכתוב שירה ציונית אמונית, שתהיה גם נועזת, חתרנית ופורצת גבולות.
הבעיה היא שעבור הקורא החילוני, זה שלא נהנה משליטה במכמניה ההיסטוריים של השפה העברית, ואינו בקיא בתפילות ולא בגר את עולם החינוך התורני, ספר השירים "תהלים ליום רעש", עלול להיקרא בחלקו ככתב חידה. והקורא עלול למצוא עצמו עומד נבוך מול העושר הלשוני והרעיוני שניזון כאמור ממקורות יהודיים משכילים.
ובכל זאת, הר- שפי מתכתבת גם עם תכנים מעולמות מודרניים, עם יוצרים כמו הצייר האמריקני ג'קסון פולוק או עם המשוררת יונה וולך. וזאת לצד שירי אהבה שמתייחסים למושג הבית והעקירה ממנו (מפוני גוש קטיף) . שירים שמתרחשים על רקע של גירוש למען מטרה המוצגת כמנטרה (שלום), בהם מהדהדת הר-שפי את האהבה הלא-מסוגלת-להיפרד (כמו יעקב ועשו שנולדו נאחזים זה בעקבו של זה), יחד עם מעשה העיבור, שיש בו עברה וזעם, ושמעל כל זה מרחפת כאמור תובנה שעולם פגום.
מתוך הספר:
"אָז אָשִׁיר אַחֶרֶת
לֹא כְּאוֹתָהּ שׁוּלַמִּית מְהֻגֶּנֶת (שֶׁהָיְתָה קְצָת מְנֻמְנֶמֶת וּקְצָת קְלַאפְטֶע)
אָז אֶפְשֹׁט קְלִפּוֹתַי
וְיָדִי עַל הַדֶּלֶת
ֶלְחַשׁ:
אֲנִי עֵרָה וְלִבִּי עֵר
הִשָּׁאֵר."
נפלאה סיוון