בננות - בלוגים / דפנה שחורי / אלתרמן/מדור שירה 'ישראל היום'
גולדפיש
  • דפנה שחורי

    נולדה בתל אביב 1968 אם לשתי בנות. פרסמה עד כה שלושה ספרי שירה. בימים אלה רואה אור ספר שירים חדש ''''''''''''''''''''''''''''''''גולדפיש'''''''''''''''''''''''''''''''' בהוצאת כרמל-עמדה(שרבים מתוכו פורסמו בגיליונות ''''''''''''''''''''''''''''''''שבו'''''''''''''''''''''''''''''''' האחרונים.) השירים הראשונים התפרסמו בכתב העת ''''''''''''''''''''''''''''''''עכשיו'''''''''''''''''''''''''''''''' שבעריכת פרופ'''''''''''''''''''''''''''''''' גבריאל מוקד, וכן הספר הראשון ''''''''''''''''''''''''''''''''סאם ישכיב אותי לישון'''''''''''''''''''''''''''''''' הופיע אף הוא בהוצאת ''''''''''''''''''''''''''''''''עכשיו''''''''''''''''''''''''''''''''.  מפרסמת שירים בכתבי עת ובעיתונות.  כותבת ביקורות ספרות בעיתון ישראל היום, ווכן בעלת טור שירה ב'ישראל היום' ). עורכת ספרים רשימות רבות אפשר לקרוא בארכיון אתר נרג''''''''''''''''''''''''''''''''-מעריב  זכתה (פעמיים)בפרס קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות. חלק מן השירים תורגמו לאנגלית.

אלתרמן/מדור שירה 'ישראל היום'

חגיגת קיץ/   פורסם ב'ישראל היום'

על 'על פגישה לאין קץ' / יוסי בנאי מגיש נתן אלתרמן  מוסיקה: יונתן בר גיורא  הוצ' עם עובד 

דפנה שחורי

 

את רגעי כתיבת שורות אלה מלווה קולו הדרמטי והתיאטרלי של יוסי בנאי שקורא, מנמיך ומגביה, את 'הלילה שלך', 'שיר משמר', 'ניגון עתיק' ועוד רבים משירי נתן אלתרמן שקובצו לספר-דיסק אלגנטי בשם 'פגישה לאין קץ'. לא עולה בדעתי מתנת קיץ יפה יותר ממהדורה מחודשת זו שמצטרפת לחגיגת אלתרמן המתמשכת שב- 14 לאוגוסט ימלאו מאה שנה להולדתו.

במהלך ההאזנה הלילית- מרגשת לאותו דואט נפלא שמתקיים שני היוצרים הגדולים הללו, עולה בי הרהור כי 'אינני רוצה לכתוב אליהם רוצה בליבם לנגוע.'

בנאי, במסע הקראה פיוטי זה, משמש כמו מדריך טיולים ווקאלי. מצעיד את המאזינים, שיכור ולא מיין, בתוך יער הדימויים החד- פעמי של אלתרמן. הקוראים יהלכו בינות ל "עצים במלמול עליהם" , על פני "רחובות ברזל ריקים וארוכים", מתחת "רקיע שקט וכחול" שלעת ערב "שותת שקיעות של פטל" .

רק אצל אלתרמן נמצא צירופים כה מפתיעים דוגמת "צמרת גשומת עפעפיים", "הפנסים אדומי זקן", "לוהט ירח כנשיקת טבחת".

האישה בשיריו גדולה מהחיים, אוקסימורונית, מסוכסכת ולכן 'פתאומית לעד'.

וכך היה גם בחייו. לצד היותו איש משפחה, היה אלתרמן מאהב קנאי ("אל תלבשי את שמלת החג/ אל תצחקי לעולם") ושוביניסט גדול- כיאה לתקופה בה חי. ובדומה לשאר מושכי העט, נהנה מן החירות המוחלטת שיוצר יכול להרשות לעצמו בכתיבה. כי בחסות הדמיון הפרוע משורר שרצח בשיר את אהובתו מחמת קנאה עדיין יכול להמשיך לשבת בחדר עבודה ממוזג עם סיגריה וכוס קפה ולא להינמק מאחורי הסורגים. במציאות פואטית מקרים כמו הצתת בית האהובה יהיו נסוכים רומנטיקה ויעוררו אמפתיה. לאורך ההיסטוריה היצירות המסעירות היו אלה שעל רקע רומנטי נגמרו ברע לתפארת, כדוגמת השיר הבלדי 'ניגון עתיק'  בו מאיים אלתרמן על אהובתו כי הסוף עלול להיות רע: "אך אם פעם תהיי צוחקת/ בלעדיי במסיבת מרעייך,/ תעבור קנאתי שותקת/ ותשרוף את ביתך מעלייך."

 

7 תגובות

  1. עזיזון פזיזון, שוב השוטרים בדרך, שוב תבכה כמו ילדה שלקחו לה את הסוכרייה על מקל, שוב תאשים את כל העולם ואת מנחם פרי ואשתו ושוב תישאר אלמוני, סופר לא מוכר, בינוני ומתוסכל. מתי מרימים כוסית על השנים שהיינו היחידים שעצרנו לאמא שלך ליד העץ הגדול במלון מנדרין? כל המכוניות נסעו ורק אנחנו עצרנו כדי לזיין אותה. אז תן כבוד!

  2. עזיזון פזיזון, שוב השוטרים בדרך, שוב תבכה כמו ילדה שלקחו לה את הסוכרייה על מקל, שוב תאשים את כל העולם ואת מנחם פרי ואשתו ושוב תישאר אלמוני, סופר לא מוכר, בינוני ומתוסכל. מתי מרימים כוסית על השנים שהיינו היחידים שעצרנו לאמא שלך ליד העץ הגדול במלון מנדרין? כל המכוניות נסעו ורק אנחנו עצרנו כדי לזיין אותה. אז תן כבוד!

    • רן יגיל, הסופר, המתרגם, העורך, הבמקר, הפובליציסט, המאונן, המחרבן, הכל יכול

      אין ספק שזו ששעתה היפה של הספרות בישראל, אם קולות נועזים וחדשים כמו יעל ישראל וקולי שלי עצמי, ישראל עומדת מול תור הזהב השירי והסיפורי שלה. יעל ישראל זה עגנון אני בשביס זינגר.
      אמרתי כבר במעריב שיזחקאל נפשי הוא אריק אינשטיים ויהודה ויזן שלום חנוך.

      אולי אני מטורלל ולא מבין מה אני מדבר בכלל, אבל בכל זאת הקשיבו לי, אני חייב שמישהו יקשיב לי ואיהב אותי, כי אבא היה כל הזמן בהצגות ולא חיבק אותי לפני השינה.

      אני ממליץ על יצירות מופת ישראליו נוספות:

      ספרי על רצח רבין בקיבוץ המאוחד- מילה שלי אוביקטיבית, נשבע לכם, זה הספר הכי טוב של העשור!!

      ספר שלי בכרמל- שוב, בלב שלם אני אומר-יצירת מופת!

      כמו כן, אמנון נבות החדש בכרמל (אני עובד בכרמל, ובלי משוא פנים אנהי אומר בכנות, זו הוצאה מדהימה, מספר אחד בישראל, ספרות מופת עולמית ומוניטין של מאתיים שנים!!)

      עוד המלצות: יהונדב פרלמן, אילן שיינפלד, יעל ישראל כבר אמרתי?, יעל ישראל כל ספריה בקיבוץ המאוחד (אני קורא בהם שוב ושוב כל ערב. וכל פעם מגלה משהו חדש!!)

      זהו, סופשבוע תרבותי לכם, אני יוצא עם הילדים לקטוף פרחים בשדה ולחלום שאני עליזה בארץ הפלאות שרוקדת על האבנים הצהובות של השירה בישראל בדרך לפגוש את הקוסם הגדול, פרופ' מנחם פרי…

      • ענבל כנהסקי

        שני שירים חדשים של אילן שיינפלד

        מתוך ספרו החדש חוזר לארון בספריה החדשה בעריכתו של פרופ' מנחם פרי

        איברו של חברי – שיר חדש של אילן שיינפלד

        איברו של חברי נע ונד
        על גופי הערום מהלך כנוד
        גובהו מרקיע שחקים
        חוזקו כברזל הטנקים
        מתיקותו כתפוח בדבש
        כשר למהדרין ללא כל חשש
        ריחו מור ומי בשמים
        הוא השושנה בין החוחים
        בזין של מחמדי אראה אב ואם
        בזין של גוזלי מרעות אתנחם
        מאיברו של חברי אתמוגג
        על ישבני הוא יעבור ובל יהרג!
        זקיפותו כישראל הגאה בין העמים
        הוא הקדוש בין חול הימים
        הוא ינחני בדרך
        בפניו אכרע ברך
        בו אגנוז תשוקתי
        לו אשא תפילתי
        הוא תקותי
        ואחרי שיפרוק בי זרעו המפעים, המרעיש,
        כיתום אומר אחריו קדיש!
        כי יתום אני בלי איברו של חברי,נע ונד ערירי.
        אך איברו של חברי ישאר לנצח עימי.
        כי איברו של חברי הוא האני העצמי!

        לילדי הקטן – שיר חדש של אילן שיינפלד

        תחזקנה ידיי המחזיקים בישבנים
        עת האיבר חודר אל עומק הרחם הגברי, מחפש חום ילדות שאבד.

        מאחור הילד שלי הקט נולד.

        מגללי הצואה הצמיח פנים.

        מפרץ הזרע יגדל בשנים.

        לוואי ויהיה בני לוחם בצבא הגיבורים.

        הטובח בילדים, בנשים, בגברים.

        הללויה לזיין! הללויה לישבן! הללויה לילדי הקטן!

        בַּל תִּפֹּל רוּחֲכֶם האוחזים באיברי אחיכם, וּבַל יִשָּׁמֵט ישבנכם עטור התהילה!

        בני ורעי, אתם נועדתם לגדולה!

        מאחור תבוא הגאולה!

        הַמְשִׁיכוּ לְהַרְעִישׁ שָׁם, זקורים ופרוצים, בארץ הלבנון,

        דם, דימעה, וזרע – אני למות למען זרעי יהיה ראשון!

        וְלֹא יִהְיֶה בָּכֶם מוּג לֵב. וְלֹא יֵעוֹר בָּכֶם אָשָׁם.

        תַּחְזֵקְנָה יְדֵי כָּל בָּנֵינוּ הַמְּחרבים אֶת חַיֵּינוּ בַּאֲשֶׁר הֵם שָׁם.

  3. זה אכן דואט נפלא. אין שני ליוסי בנאי בקריאת שירה ואולי גם בתחומים רבים נוספים

  4. פורסם בדמרקר

    הנה לכם שיר שהושמט מקובץ שיריו היפה של שמעון אדף אביבה לא שיצא בכנרת זמורה:
    אז נכנסתי אליך בפעם האחרונה. היית סדוקה כמו זכוכית ישנה, מראה מנופצת של חולומת נעורי.

    אמרת לי, שמעון, ספר לי משהו חדש.

    ואני לראשונה בחיי, בדמעות, בגודש הרוק, בסערה, ברכות, בכנות, בצער, ביגון, בתיעוב עצמי מוחלט עניתי לאחותי האהובה:

    אביבה, אני הומוסקסואל.

    אחותי נטלה את ידי המנומשת (זוכרת איך עם ניר זכוכית שפשפנו זרועות כדי לסלק הנמשים. הרי היינו היחידים בשדרות עם נמשים על הפנים!) ואמרת לי, זה משהו חדש?!

    ופרצנו בצחוק, והתחבקנו ובכינו והיינו מאושרים ונאהבים ושוב המראנו עם פיטר פן העיראקי משדרות היישר אל ארץ החיים האחרים, החיים שרצינו לחיות, החיים שלא העזנו לחיות, החיים שאבדו ואינם עוד.

    סוגר הספר, מניח העט, מכבה האור.

    אני שמעון לא.

    מדהים לא? המקור שהדליף לי את הקטע מזב"מ מסר, שרק ברגע האחרון אדף החליט להשמיטו, אבל הנשמות הטובות בכנרת זמורה הדליפו החוצה.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לדפנה שחורי