בננות - בלוגים / דפנה שחורי / על 'דלת אדומה' במדור שירה/ישראל היום
גולדפיש
  • דפנה שחורי

    נולדה בתל אביב 1968 אם לשתי בנות. פרסמה עד כה שלושה ספרי שירה. בימים אלה רואה אור ספר שירים חדש ''''''''''''''''''''''''''''''''גולדפיש'''''''''''''''''''''''''''''''' בהוצאת כרמל-עמדה(שרבים מתוכו פורסמו בגיליונות ''''''''''''''''''''''''''''''''שבו'''''''''''''''''''''''''''''''' האחרונים.) השירים הראשונים התפרסמו בכתב העת ''''''''''''''''''''''''''''''''עכשיו'''''''''''''''''''''''''''''''' שבעריכת פרופ'''''''''''''''''''''''''''''''' גבריאל מוקד, וכן הספר הראשון ''''''''''''''''''''''''''''''''סאם ישכיב אותי לישון'''''''''''''''''''''''''''''''' הופיע אף הוא בהוצאת ''''''''''''''''''''''''''''''''עכשיו''''''''''''''''''''''''''''''''.  מפרסמת שירים בכתבי עת ובעיתונות.  כותבת ביקורות ספרות בעיתון ישראל היום, ווכן בעלת טור שירה ב'ישראל היום' ). עורכת ספרים רשימות רבות אפשר לקרוא בארכיון אתר נרג''''''''''''''''''''''''''''''''-מעריב  זכתה (פעמיים)בפרס קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות. חלק מן השירים תורגמו לאנגלית.

על 'דלת אדומה' במדור שירה/ישראל היום

 

 

עומד על אהבה      /דפנה שחורי

"הדרך היחידה שלי להתמודד עם  החלוף היא להדגימו בדרך של שברים" העיד על עצמו המשורר ישראל אלירז חתן פרס ביאליק לשנת .2008ואכן בדרך כלל אלירז לא כותב שירים בודדים. את 23 ספרי השירה שפירסם עד כה ניתן לראות כקרונות ברכבת פואטית ארוכה. כל ספר הוא חוליה במסע אינסופי.

 

   גם ספרו היפהפה "דלת אדומה" מורכב משתי פואמות כשהמרכזית סבה סביב מות האהבה שהותירה את המשורר עומד בקצה העובדות ותוהה "כמה אהבה יכולה האהבה להכיל עד שהיא לא" (עמ' .(10

 

   אלירז עונה היטב על ההגדרה "משורר למשוררים."הפואטיקה שלו אניגמטית מופשטת והגותית שנמנעת מעיסוק בנושאים חברתיים או פוליטיים. עיקרה הוא ב"חורים שחורים" – בכתיבת מילים ספורות ובהרבה מרווחים ריקים ביניהן.

 

   ב"דלת אדומה" מתגלה איש המילים גם כצייר ניאו-אימפרסיוניסטי משובח שמצליח להשתמש בעט כמכחול. אינספור גוני אדום מרצדים בתוך עמודי הקובץ הזוהר הזה וכמי שפועל על פי תורת הצבע של הכימאי הצרפתי שברוי מציב אלירז לאורך הספר את האדום לצד הירוק. זאת כדי להדגיש את הניגודים המתקיימים באותה אהבה מיוסרת שעליה הוא מקונן. הירוק הכלורופילי מבטא את הקונקרטי האדמתי הצומח בעוד האדום מייצג את האש הלוהבת המופשטת והמכלה.

 

   "דלת אדומה" הזכיר לי את ספרו החזק של אהרון שבתאי "אהבה" משנת '87שאף הוא מורכב מפואמה ארוכה שעוסקת באהבה. אותו הדואט הנדיר שמתקיים בין שני הספרים הללו מרתק בין היתר כי שירת הבשרים של שבתאי היא היפוכה המוחלט של שירתו המטאפיזית של אלירז.

 

   "אמרתי הכל עומד על אהבה. אמרת/ והאהבה על מה היא עומדת" כותב אלירז באחד משיריו. שבתאי משיב בדרכו: "הכל הכל הכל זה/ אהבה/ אבל כל אחד/ אוכל/ בסכין ובמזלג שלו."

 

 

 

6 תגובות

  1. מירי פליישר

    טעימה קטנה תודה לך דפנה

  2. ספר מקסים מאוד, תודה שהפנית כלפיו את האור.

  3. אכן "משורר של משוררים". טוב שאת מביאה את דבר שירתו לידיעת הציבור הרחב, דפנה.

    (בתחילת ינואר הודיע הממונה על ההגבלים העסקיים של"ידיעות אחרונות" אין עוד מונופול על שוק התקשורת הישראלי, מונופול שהוכרז עליו בשנת 1995. פקיעת המונופול – בעקבות כניסת "ישראל היום" לשוק. מהפכה! 27%,כך נודע, קוראים "ישראל היום". מספיק שעשרה אחוזים מהם יקראו על אלירז (לא ההוא מהאח הגדול. חחח…), ותבוא עלייך הברכה.

  4. חגית גרוסמן

    דפנה ביקורת על יפה על ספר יפה.

  5. חגית גרוסמן

    ביקורת יפה על ספר יפה. זה נהדר לראות שוב את היופי, שראית בבדידותך, דרך עיניים של אחר. דרך עינייך.

  6. דפנה שחורי

    תודה למגיבים בשמו של האדום- אדומה – הדלת ההיא היפה

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לדפנה שחורי