גולדפיש
  • דפנה שחורי

    נולדה בתל אביב 1968 אם לשתי בנות. פרסמה עד כה שלושה ספרי שירה. בימים אלה רואה אור ספר שירים חדש ''''''''''''''''''''''''''''''''גולדפיש'''''''''''''''''''''''''''''''' בהוצאת כרמל-עמדה(שרבים מתוכו פורסמו בגיליונות ''''''''''''''''''''''''''''''''שבו'''''''''''''''''''''''''''''''' האחרונים.) השירים הראשונים התפרסמו בכתב העת ''''''''''''''''''''''''''''''''עכשיו'''''''''''''''''''''''''''''''' שבעריכת פרופ'''''''''''''''''''''''''''''''' גבריאל מוקד, וכן הספר הראשון ''''''''''''''''''''''''''''''''סאם ישכיב אותי לישון'''''''''''''''''''''''''''''''' הופיע אף הוא בהוצאת ''''''''''''''''''''''''''''''''עכשיו''''''''''''''''''''''''''''''''.  מפרסמת שירים בכתבי עת ובעיתונות.  כותבת ביקורות ספרות בעיתון ישראל היום, ווכן בעלת טור שירה ב'ישראל היום' ). עורכת ספרים רשימות רבות אפשר לקרוא בארכיון אתר נרג''''''''''''''''''''''''''''''''-מעריב  זכתה (פעמיים)בפרס קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות. חלק מן השירים תורגמו לאנגלית.

פה אדום מפחד

 

 

 

כְּבָר כָּתַבְתְּ פֶּה אָדֹם מִפַּחַד
מוֹכִיחָה אוֹתִי אֲחוֹתִי יוֹשֶׁבֶת לְמַרְגְּלוֹתַי
וּשְׂעָרָהּ בּוֹעֵר מוּל עֵינַי כְּמוֹ סְנֶה מִדְבָּרִי
יָשַׁבְנוּ בְּעֶרֶב גָּשׁוּם
וְדִבַּרְנוּ עַל דָּוִד הַמֶּלֶךְ
מְצֻיָּדוֹת בְּמָגִנֵּי דָּוִד
יָשַׁבְנוּ לְמַרְגְּלוֹת הַשַּׁעַר הַסָּגוּר וּבָכִינוּ
לְאַחַת שֵׂעַר עֶרְוָה שָׁחֹר
לִשְׁנִיָּה כָּחֹל כְּמוֹ פֵיָה
כְּשֶׁהַכֹּמֶר פִּתְאוֹם הוֹפִיעַ
דָּחַפְנוּ מַקְלוֹת זוֹ לְזוֹ שֶׁתִּתְעוֹרֵר
זוּזִי כְּבָר צְעָקָה הָאַחַת עַל הַשְּׁנִיָּה
מְאַמֶּצֶת מָגֵן דָּוִד לְחֵיקָהּ
לְכָל אַחַת הָיוּ תִּינוֹקוֹת לְמִשְׁמֶרֶת
כְּשֶׁהָאַחַת נֶחְלְצָה מִן הַדִּירָה
הָאַחֶרֶת הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת
פּוֹלָה כִּנִּים וּמְשׂוֹחַחַת
לְתוֹךְ אַבְנִית הַשְּׁפוֹפֶרֶת הַשְּׁחֹרָה

 

 

11 תגובות

  1. לא הכל אני מבין, דפנה. לעיתים יש תחושה של פער בין הפן האינטימי והסודי של השיר לבין הכלים הניתנים לפענוח. אבל מקריאה שנייה ושלישית עולה שיר עשיר, שיש בו צמדים מסקרנים(סנה מדברי מול ערב גשום; הכחול מול השחור; הכומר מול מגני דוד; דוד המלך מול הבכייה למרגלות שער שמהדהד בכייה על נהרות בבל בזכרם את מלכות דוד, וכמובן – ההמשכיות לפה האדום מפחד, שכבר כתבת עליו).
    זה שיר אחיות מסתורי וגלוי בעת ובעונה אחת, שופע נשיות. לו כתבת אותו בימי הביניים, היו מעלים אתכן על המוקד…
    :-)

    • דפנה שחורי-לשחר מריו

      שחר, לדבריך לא הכל אתה מבין אבל אני חושבת שאתה מבין המבינים, ותמיד אני כל כך מוקסמת מהתגובות שלך- שותה אותן בצמא , תגובות שקודחות לעומק הלב והמילה היישר אל קרקעית ההבנה שם מתורצצים להם סודות.

  2. יעל ישראל

    אני מבינה אותו במין הגיון פנימי שלא יכולה להסביר. בכל אופן, שאבת אותי לתוך השיר דפנול. הוא גם מאוד ציורי. ממש רואים אותו.

    • מיכל עלמה

      שלום דפנה
      מנסה להבין את השיר, בכמה מילים יש דבר מה דואלי במערכת היחסים בין שתי האחיות ובין שתי הדתות, בין מציאות וחלום. אחות יושבת למרגלות אחות אחרת, וזו שיושבת בעיניי השנייה היא כסנה בוער. ואז אולי באה שריפה.

      • דפנה שחורי-למיכל עלמה

        מיכל, תודה על הקריאה השיר הזה סוריאליסטי הזוי שההגיון השולט בו מזכיר לי יותר מכל חלום משונה
        ואולי באמת באה השרפה מתוך אבנית השפופרת השחורה

    • דפנה שחורי-ליעל ישראל

      תודה יעלה יעלה

  3. נירה שאלתי אל

    שיער ערווה כחול
    שפופרת שחורה
    פה אדום מפחד

  4. איתי בן אליעזר

    דפנה

    מסכים עם תגובתם של שחר מריו ויעל. שיר ציורי, סתירתי וחמקמק. משם כוחו ויופיו. ויופיו רב.

    איתי

  5. תמי כץ לוריא

    דפנה
    מאד מאד אוהבת את השיר הסוריאליסטי הזה, המיסטי והחזק הזה.

  6. סיגל בן יאיר

    יפה דפנה. מאוד מיסטי, מסכימה עם קודמי והשורות האחרונות מעניינות כי הן מדברות על חוויית הורות, אבל לא ממש ברורה ויש בהן לחץ ופחד שמתקשר אולי לשורה הראשונה. העמימות הזו מוצאת חן בעיני, רגע אחד אתה בתוך סבך חלומות ופולחן נשי ורגע אחד בעולם הדומסטי.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לדפנה שחורי