בננות - בלוגים / דפנה שחורי / חרטת על גופי את מספר תעודת הזהות שלך
גולדפיש
  • דפנה שחורי

    נולדה בתל אביב 1968 אם לשתי בנות. פרסמה עד כה שלושה ספרי שירה. בימים אלה רואה אור ספר שירים חדש ''''''''''''''''''''''''''''''''גולדפיש'''''''''''''''''''''''''''''''' בהוצאת כרמל-עמדה(שרבים מתוכו פורסמו בגיליונות ''''''''''''''''''''''''''''''''שבו'''''''''''''''''''''''''''''''' האחרונים.) השירים הראשונים התפרסמו בכתב העת ''''''''''''''''''''''''''''''''עכשיו'''''''''''''''''''''''''''''''' שבעריכת פרופ'''''''''''''''''''''''''''''''' גבריאל מוקד, וכן הספר הראשון ''''''''''''''''''''''''''''''''סאם ישכיב אותי לישון'''''''''''''''''''''''''''''''' הופיע אף הוא בהוצאת ''''''''''''''''''''''''''''''''עכשיו''''''''''''''''''''''''''''''''.  מפרסמת שירים בכתבי עת ובעיתונות.  כותבת ביקורות ספרות בעיתון ישראל היום, ווכן בעלת טור שירה ב'ישראל היום' ). עורכת ספרים רשימות רבות אפשר לקרוא בארכיון אתר נרג''''''''''''''''''''''''''''''''-מעריב  זכתה (פעמיים)בפרס קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות. חלק מן השירים תורגמו לאנגלית.

חרטת על גופי את מספר תעודת הזהות שלך

בעזרת מספריים פעורי רגליים

חרטת על גופי את מספר הזהות שלך:

אפס

חמש

שש

ארבע

שלוש

שש

תשע

שש

וכו'

 

היום אני מתביישת להתפשט

שתראה את מספר הזהות שלו

מתרוצץ על צג הגוף בחשיכה

אתה לא סולח

משוטט עם האצבע על הספרה הראשונה ומסכם:

הוא היה בסך הכל אפס

זה מה שהוא היה

 

39 תגובות

  1. אהה דפנה…. אז עכשיו מבררים קצת פה מבררים קצת שם ואפשר יהיה לגלות סוף כל סוף מי היה האקס האפסי שלך
    0):

  2. מיכל עלמה

    קשה. מה שאדם עשוי להשאיר על העור שלך.
    פוצע.

    • דפנה שחורי-למיכל עלמה

      כמובן על העור הנפשי

      תודה על הקריאה

      • מיכל עלמה

        שלום דפנה.

        יש כאלה לצערנו, המשאירים את סימן המספריים כצלקות גם על העור.
        ראי מקרי האונס והאלימות המינית
        המתרחשים מדי יום ביומו.
        השיר מעביר פרשנות (בגלל המספריים)
        שהיא מעבר לצלקת רק על העור הנפשי.
        השיר מאוד פיגורטיבי…

        • דפנה שחורי-למיכל עלמה

          מיכל את צודקת השיר אכן מאד פיגורטיבי.
          אבל, ואת זה אני אומרת כמעט בהומור (כי גם את השיר נכתב ממקום של הומור כמעט משועשע) לגרום לצלקת על ידי חריטת מספר ארוך כל כך, זה לא יכול להיעשות במצב של אונס למשל

          • מיכל עלמה

            שלום דפנה.

            יכול להיעשות כפי שחרטו מספרים על
            ידיהם של היהודים לפני שנשלחו למשריפות.
            קעקוע של מספר ארוך יש לו משמעות לא פשוטה…

            והומור יפה לבריאות, אבל במקרה הזה
            ההומור העובר (ולדעתי האישית כמובן),
            אם כבר, כעניין של הומור מקאברי, שהוא בהחלט הומור מעניין.
            יש בשיר מימד עצום של כאב שוב, זו רק דעתי.
            אחד הדברים שעוברים ממנו חזק מגיע דרך המשפט האחרון, הכתוב בשפה יום יומית
            לכאורה, אחרי הכל.
            "
            הוא היה בסך הכל אפס

            זה מה שהוא היה
            "

          • דפנה שחורי-מיכל עלמה

            מיכל וודאי שההומור כאן מקאברי
            ובהקשר למה שכתבת אז נכנעתי לגמרי

            ואיך הייתי טיפשה כל כך לומר שאי אפשר לבצע אונס של קעקוע ארוך מספר? אדם עיוור לפעמים או מדחיק או שוכח ולא ייתכן לשכוח!

          • דפנה שחורי-מיכל עלמה

            מיכל כהמשך: אולי כי מדובר בשיר רומנטי אז לא חשבתי על מה שאת הארת

            ומערכת האסוציאציות שלנו הלא רגישה כל כך..

          • מיכל עלמה

            שלום דפנה.

            חלילה, את עם עיניים פקוחות לרווחה.
            והשיר הזה בעל כמה מימדים.
            (בעיניי לפחות)

            אבל בשירה כמו בשירה כל אחד רואה
            את מה שנוח לו לראות…
            וצריך לשאול את המשורר על שירו.

            שיר יפה, אם עוד לא אמרתי.
            אז הנה אמרתי.

          • דפנה שחורי-למיכל עלמה

            תודה מיכל ושוב כמה שזה נכון

  3. יעל ישראל

    דפנול, אהבתי.

  4. אורלי עסיס

    אהבתי מאוד, מרגש מדוייק וכואב.

  5. אוצ' כואב.המששפט הראשון סרט אימה.

  6. סיגל בן יאיר

    צג הגוף זה דימוי מאוד יפה בעיני. גם החריטה הפכה עמומה ומרצדת אבל עדיין צרובה בגוף ובזיכרון. שיר חזק.

    • דפנה שחורי-לסיגל בן יאיר

      סיגל גם בעיני 'צג הגוף' מחזיק בעצם את השיר

      הצריבה היא נפשית ולכן מרצדת ואולי מרצדת כי הצריבה היא בזיכרון למרות הפיגורטיביות
      ואפילו מזכיר לי קצת סיטואציה של זוג עירום שעושה אהבה ושמדליק לרגע את הנייד בחשיכה

      אולי?

  7. דפנה, בדומה לקעקוע, האפס ההוא לא ילך לדרכו גם במדיטציה. חבל לטבוע ב- 0…

  8. תמי כץ לוריא

    דפנה
    מעניין ומלא קונוטציות. הסוף המלגלג מרכך את הכל, ומצד שני מגביר.

  9. אחד משירי הפאשיזם החזקים ממני האולר

    • ההגזמה מקלקלת את השירה ואת השורה. אצל רביקוביץ זה פשוט חכם, אנושי לא אובססיבי: "אלה דברים שיש להם שיעור/ואלה דברים שיש בהם טעות/אלה דברים שהיו מעולם".

      • דפנה שחורי-לנעמה

        הי נעמה, על איזו שורה את מדברת נעמה על הפתיח? ואגב מה לרביקוביץ ולשירה מן הסוג הזה שכוחה הוא דווקא בזכות המימד האובססיבי שמתקיים בה?

      • דפנה שחורי-לנעמה

        נעמה
        באמת שזה נפלא השורות הללו שציטטת: 'לפעמים כשצערי גובר עלי
        אני רוצה לומר לו
        אדוני,אתה בכל העולם,
        בכל העולם,ורק לא פה.
        ומלבד זה,אדוני,
        חיי נתונים בכפך.
        אבל אלה דברים שיש להם שעור
        ואלה דברים שיש בהם טעות.
        אלה דברים
        שהיו מעולם.'

        אז אולי קטונתי ליד רביקוביץ' בכישרוני הדל? אך גדולתי באובססיביות שהיא דלק לעיתים אפילו מתוק לחיך הפואטי שלי):

        • התכוונתי שרביקוביץ מבינה שדברים מגיעים לקיצם ואומרת אותם לעצמה ולעולם. בשיר שלך לפחות התחושה היא שהמיתר היחידי הוא האובססיה והקיצוניות. חריטה קעקוע מול אלה דברים שהיו מעולם.

          • דפנה שחורי-לנעמה

            נעמה לא הבנתי את הניסוח של המשפט האחרון שלך

          • רביקוביץ אחרי שהיא פונה אל האהוב בפניות קיצוניות במהלך השיר מסיימת את השיר בהשלמה עם קצה של האהבה ויודעת שכך דרכו של עולם. מול הקבלה של הדברים אצלה יש בשיר שלך חריטה קעקוע. נתן זך בן דורה של רביקוביץ כתב גדול הוא האומץ לחכות מן האומץ לשפוך את הלב. רביקוביץ עושה את מה שזך כתב ופה העוצמה של השיר שלה.

          • דפנה שחורי-לנעמה

            נעמה, האמת היא שאין שאחרי טובורג שכמעט שלמה אין לי מושג על מה את מדברת!

            מדוע גדול הוא האומץ לחכות מן האומץ לשפוך את הלב? לחכות למה נעמה? ומה רע בלשפוך את הלב קבל עם ועדה? ומה עפ פואטיקת שבתאי וזיווה שלו? כמו שקט שקט זיווה משתינה..

          • רביקוביץ ,עם כל הכבוד לעדינות מתה
            ודפנה – חיה מאוד חיה !

          • לנעמה המטיפה שמרנות-יאאאללה

            ומהחשבת שדפנהשחורי לא יודעת שדליה רביקוביץהיא בת דורו של נתןזך?אתמורה לספרות?באתר הזה לאמספרים עובדות כאלה
            הצחקת אותי לאללה עם הטפות המוסר שלך בנוסח :'נו נו נו דפנה!אסורלשפוך את הלב! תהיי מאופקת תתנהגייפה כמוקודמתך דליה רביקוביץואלתגזימי תתאפקי תתאפקישלא יגלו חלילהאת האמת'
            כמו גומלת מחיתוליםאת
            עבדת בגן ילדים?
            יאאאלללה

    • דפנה שחורי-לאולר

      תודה אולר ותודה גם על הטלפון שלך אתמול

  10. איריס קובליו

    אוהבת. נהנתי מכתיבתך!

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לדפנה שחורי