בננות - בלוגים / דפנה שחורי / שני ציורים של אמא שלי (סוזי ש')
גולדפיש
  • דפנה שחורי

    נולדה בתל אביב 1968 אם לשתי בנות. פרסמה עד כה שלושה ספרי שירה. בימים אלה רואה אור ספר שירים חדש ''''''''''''''''''''''''''''''''גולדפיש'''''''''''''''''''''''''''''''' בהוצאת כרמל-עמדה(שרבים מתוכו פורסמו בגיליונות ''''''''''''''''''''''''''''''''שבו'''''''''''''''''''''''''''''''' האחרונים.) השירים הראשונים התפרסמו בכתב העת ''''''''''''''''''''''''''''''''עכשיו'''''''''''''''''''''''''''''''' שבעריכת פרופ'''''''''''''''''''''''''''''''' גבריאל מוקד, וכן הספר הראשון ''''''''''''''''''''''''''''''''סאם ישכיב אותי לישון'''''''''''''''''''''''''''''''' הופיע אף הוא בהוצאת ''''''''''''''''''''''''''''''''עכשיו''''''''''''''''''''''''''''''''.  מפרסמת שירים בכתבי עת ובעיתונות.  כותבת ביקורות ספרות בעיתון ישראל היום, ווכן בעלת טור שירה ב'ישראל היום' ). עורכת ספרים רשימות רבות אפשר לקרוא בארכיון אתר נרג''''''''''''''''''''''''''''''''-מעריב  זכתה (פעמיים)בפרס קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות. חלק מן השירים תורגמו לאנגלית.

שני ציורים של אמא שלי (סוזי ש')

אעלה כאן בבלוג מפעם לפעם ציורים של אמא שלי. היא השאירה לנו יותר ממאתיים עבודות והיא ידעה שנדאג להן.  עד לפני פחות משנה עדיין ציירה. הבד האחרון שקנתה נשאר שעון על המרפסת. קצת מקושקש. כשהייתי באה אליה ראיתי אותו שעון על המרפסת באותו מצב. עכשיו אין מי שיגמור את העבודה. הבית היה תמיד עמוס במכחולים, בבדים. שעות על גבי שעות עירבבה גוונים בצנצנות זכוכית קטנות. פעם, לפני הרבה שנים, כשהתחילה לצייר גרה בכפר ליד הים. היתה לה סוכת ברזנט כחולה מחוץ לחדר ושם ציירה. בלילות היתה ערה מציירת עם רעש הגלים. אני זוכרת לילה אביבי אחד שהלכנו שלושתנו שבי היא ואני לחוף הים כי היה נדמה לנו שהים עולה על גדותיו. היא היתה מאושרת בסוכה, שותה קפה ועוד קפה. נכנסת לאופורייה. לפעמים לפנות בוקר הייתי קמה ורואה אותה נאבקת עם הציור או כדבריה 'רוקדת על מדורת הגז במטבח' להכין עוד קפה, לעשן עוד סיגרייה.

בדרך כלל בימי שבת אחר הצהריים היה מן טקס כזה: שבי ואני היינו באות אליה מתיישבות על כיסאות מיוחדים והיא היתה מביאה את הציורים החדשים שציירה לביקורת. עם כל ציור ביקשה שנתאר לה 'מה בדיוק אנחנו רואות'.  
 
היא מעולם לא הציגה. כשהיו לה הזדמנויות מסוימות אמרה שזה לא שווה. 'אם בגילי אז רק להגיע למוזיאון ' אמרה 'או לפחות להציג בחלל גדול'. על חללי תצוגה קטנים ויתרה מראש. היו תקופות שהיא היתה מסתובבת בין גלריות וכמעט תמיד שהיתה חוזרת היתה אומרת 'הכל זבל'.  הפעמים שבהן התלהבה מאד מתערכוה היו נדירים
 
את אחד מציוריה תרמנו לתצוגה-תערוכה שתהיה בקרוב(27.2 )מטעם בנק הפועלים למען המלחמה באיידס

פורטרט'/אקריליק על בד  

'נוודים'/אקריליק על בד

22 תגובות

  1. יצא לך בטעות פעמיים…

  2. מירי פליישר

    חזק מאוד , אישי מאוד , ייחודי .
    תודה דפנה

  3. שמים כאלה רואים רק בגן עדן
  4. שמים כאלה רואים רק בגן עדן

    צבע השמים מהמם

  5. יוזמה ברוכה. והציורים יפים מאד.
    בעיקר אני אוהב את "נוודים".

  6. איריס קובליו

    דפנה יקרה, יוזמה ברוכה להעלות כאן את ציוריה של אימך, וגם את כתיבתה. נראה שהיתה אשה מדהימה. גם לפי מה שאת ושבי סיפרתן לי היום. היה נפלא לפגוש אתכן. אפילו מרגש ממש. שבי, בציורים של אימך אני רואה קשר לציורים שלך, אנרגיה ויזואלית דומה, צבעוניות דומה, ישירות. תעלו עוד…

    • דפנה שחורי, שבי שחורי-לאיריס קובליו

      איריס היתה פגישה מקסימה מיוחדת תחושה שרצינו להשלים פערים של שנים
      אחר כך הרהרתי בפגישה
      ובכל מה שדיברנו
      ובובת החולדה שוכבת לה על השטיח… תודה על תגובתך בקשר לציורים ולשירים של אימי
      נדבר

      להתראות

  7. אוי דפנולה, סוף סוף הצלחת להעלות. כל הכבוד.

    הציורים נהדרים, רציתי גם להגיד לך במייל ושכחתי. זה ציוריך של אמך מהזמן האחרון?

    • דפנה שחורי- ליעל ישראל

      יעלה
      לא אני הצלחתי כנראה שאת שלחת לשירלי והיא העלתה

      איריס התנדבה להמשיך ולהעלות לי או שאלמד כבר(היגיע הזמן)להקטין את התמונות הכבדות בפוטושופ.

      דווקא הציורים האלה הם מלפני עשר שנים בערך אבל אעלה בהמשך עוד ציורים

      תודה

  8. ציורים חזקים מאוד, בכתב היד האישי ובצבעוניות.
    הנוודים נראים כקדושים, קדושי הדרכים?

  9. ציורים נראים מבטאים סערת נפש, נוגעים בלב הכאב בצבעוניות עזה וסוחפת.
    מחוות זיכרון נפלאה מחכה לעוד

  10. דפנה, הפורטרט מצמרר לא פות מציור הנוודים.
    הטורקיז בשילוב אדום, הראש שעטוף בכאבים…יש נאיביות אך גם פיקחון. רגשות קיצוניים בקונטור שחור…
    מסקרן לראות עוד עבודות של אמא שלך. וכל כך יפה היוזמה שלכן לתרום למענה את אחד הציורים.

  11. נהדרים… ובדרכם גם נוראים. מצבה של יופי הקמת לה כאן, דפנה.

    • דפנה שחורי- לאמיר אור

      אמיר כאילו זרקת אותי אחורנית על הכיסא בביוטוי המצמרר מצבה של יופי

      כי נכנסת כאן גם אשמה שלא מספיק דחפנו אותה להציג וכו' ובכלל זה ביטוי מקורי

      תודה אמיר

  12. איזה צבעים ואיזה כוח
    עבודותיה של אמך הן ירושה ומורשה נדירות

  13. תמי כץ לוריא

    דפנה
    עז וסוער עד מאד. יפה ממש

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לדפנה שחורי