בננות - בלוגים / / אינטימיות טרופה
גולדפיש
  • דפנה שחורי

    נולדה בתל אביב 1968 אם לשתי בנות. פרסמה עד כה שלושה ספרי שירה. בימים אלה רואה אור ספר שירים חדש גולדפיש' בהוצאת כרמל-עמדה(שרבים מתוכו פורסמו בגיליונות "שבו" האחרונים.) השירים הראשונים התפרסמו בכתב העת 'עכשיו' שבעריכת פרופ' גבריאל מוקד, וכן הספר הראשון "סאם ישכיב אותי לישון'' הופיע אף הוא בהוצאת 'עכשיו'.  מפרסמת שירים בכתבי עת ובעיתונות. כותבת ביקורות ספרות בעיתון ישראל היום, ווכן בעלת טור שירה ב'ישראל היום' ). עורכת ספרים. רשימות רבות אפשר לקרוא בארכיון אתר נרג-מעריב. זכתה (פעמיים) בפרס קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות. חלק מן השירים תורגמו לאנגלית.

אינטימיות טרופה

 

 

 

 

 


הרשימה התפרסמה לראשונה ב עיתון 'מקור ראשון'

אינטימיות טרופה

 

 

על 'שיעורים באינטימיות', לואיס גרסייה מונטרו, מספרדית: שלמה אביו, הוצאת 'קשב לשירה', 2006

 

"האינטימיות אומרת לנו שיש אהבות תמוהות,

תמוהות כמו נהר בלי עיר,

כמו לילות אהבה מתארכים שבהם אפשר לשער

שהבגידה בעצם אינה אפשרית,

שהרי למדנו מכבר

למחול על בגידות ועל אמיתות."

 

 (מתוך השיר 'שיעורים באינטימיות')

 

 

"שירת ההתנסות היא בחזקת עבודת ניקיון בתחומה של השירה, ולכן זוכה להצלחה… תהליך הנורמליזציה שהתרחש בשנות השמונים איפשר להבחין בין שירה ריאליסטית טובה לשירה רעה ולקעקע את ההערכה לה זכו הזרמים האסתטי והניסיוני האוונגרדי…דווקא שירת הניסיון היא המציעה קריאה נכונה של הפוסט-מודרניזם" כך כתב המשורר לואיס גרסייה מונטרו באחד ממאמריו שעיקרו הוא 'שירת ההתנסות'. מן ההקדמה שכתב המתרגם שלמה אביו לספר אנו למדים כי מונטרו, יליד 1958, הוא משורר עטור פרסים הנחשב כיום ל"ספינת הדגל" של השירה הספרדית בת זמננו הממזג נימות רומנטיות עם מודרניזם קשוח ומפוכח. מלבד היותו משורר, מונטרו הינו איש אקדמיה(פרופ' באוניברסיטת גרנדה)  ומבקר ספרותי  פעיל ומעורר מחלוקות.

'שיעורים באינטימיות' הוא מבחר שיריו הראשון שתורגם לעברית.

          בעבר כינה המשורר מאיר ויזלטיר את מלאכת התרגום הקשה כ'פגימות', מהלך ספרותי שפוגם במידה זו או אחרת, בטקסט המקורי. גם המשוררת הפולנייה אווה ליפסקה בשירה המפורסם 'המתרגמים שלי' מתארת את תהליך התרגום כ'השתלה כירורגית' של מילים משפה אחת לשניה והיא מכנה את שיריה המתורגמים כ"שירים שנולדו מחוץ לנישואין". 
במהלך הקריאה בקובץ שירים זה חשתי באותן פגימות או השתלות כירורגיות, עליהם דיברו המשוררים. אך עם זאת ניתן היה לחוש את רוח שירתו המיוחדת של המשורר.

          מונטרו הוא משורר עירוני מובהק. שירתו מתאפיינת ביכולתה למזג בין האורבני לבין הפראי-טבעי, ממש כמו תאורן שמהל את אורה הזך של הלבנה באור הניאון המלאכותי והמנוכר ובכך יצר תצריף חדש. דוגמאות למיזוג זה ניתן למצוא בשורות רבות כדוגמת:"האופק/כאותו דלפק מרובב של באר עלום" או "מסמיק האור על קירות/העיר" או" אביט בבתיה מאדימים עם שחר,/נדמים לבקבוקים מסודרים/על מדף באר,/יערות בראשית לחיות בם" או:"הטלפון מעיר אותי/כמו תרנגול צרחני" או:" למרחק היה צבע של חלון ראוה/ושיחות גוביינא". מלבד השילוב בין מרכיביו של העולם העירוני עם מרכיבים מן העולם הכפרי, ניתן למצוא בספר גם שירים הכתובים בשפת יומיום, נטולי דימויים ובעלי אופי פרוזאי. בשיר 'המחיר ראוי[יום חמישי של טלפונים]' פונה המשורר לאהובתו, בדומה לקוקייה המגיחה מתוך השעון ומתריעה על שעת פגישה יעודה או על ישיבה שבוטלה, ואומר לה: "בעשר בקרוב אני מצלצל/לומר לך שעלי לעשות עשרה טלפונים,/ישיבה נוספת, שישה מכתבים//בשתיים עשרה וחצי בקרוב/את מצלצלת כדי לספר לי  על הטלפונים שלך,/ואיך את מתקדמת בעבודתך"(עמ' 74)אך בהמשך נילוות לשיר גם תובנות עמוקות אודות האהבה וההקרבה למען אותה אהבה:" אדם שלא איבד בית בשל אהבה,/אולי את בתו ומחצית שכרו החודשי-/אינו יודע עליה דבר." שירי אהבה נוספים בספר, הם כתזכורות מרעננות השומרות ומגינות לבל נשקע כליל בהבלי היומיום.

מונטרו נולד בעיר גרנדה, עיר האלהמברה והפלמנקו האגדתית. לאחר שעקר ממנה ועזבה הוא כותב ומקדיש לה שירים נוסטלגיים המספרים על געגועיו העזים. בשירו 'הרפתקה בעיר סגורה' כותב מונטרו:"בואי, /אהובה, ואגיש לך את גרנדה/ מלאה מוות,//בואי,/ואציג לך את גרנדה, אהובה,/מלאה בך,/נניח יחדיו/על כל גווייה דמעה אחרונה/שתחייך רחוקה"(עמ' 22) גם בשיר הנוסטלגי 'סונטה נוגה לירח של גרנדה' ניכרים הגעגועים:" עיר זו, העתיקה והיפה כל כך,/שנותרה בבדידותה כמו שעזבת אותה./עומסת את כיכרותיה,/בין אפיק התשוקה העזה, האבודה,/לרכס שבינה לים."(עמ' 25) לעיתים ממשיל הדובר את אהבתו לעיר לאהבת אישה וכותב: "בשעה ארבע לעיר צעדי אלכוהוליסטית./מעל הגזוזטרה אני רואה אותה וכמוך היא פסטורלית,/בעלת גיאומטריה מושלמת, מתפשטת איתי" (עמ' 106) האישה הגדולה שמתפשטת מולו היא העיר עצמה, אותה עיר נטושה המשולה לאישה שנעזבה על ידי אהובה. משוררים רבים נוספים התייחסו בשירתם לעירם האהובה כאל אישה. די להיזכר בשירי האהבה שכתב יהודה עמיחי לעירו ירושלים או בשיריו התל אביביים המובהקים של מאיר ויזלטיר ואף בשירי האהבה המופלאים של המשורר הערבי-פלסטיני מחמוד דרוויש לאישה-לארץ. 

במאמרו 'מילים ראשונות' המצוטט באחרית הספר, כותב מונטרו:"נולדתי בגרנדה. כאשר החילותי לחפש עולם פואטי עצמי התבקש שפדריקו גרסייה לורקה יהיה המשורר הראשון שירשים אותי. ואכן נבלעתי כולי באטמוספירה הלורקיאנית: שירי הראשונים, אלה שהאמהות נוצרות במגרת הזיכרונות על תמימות פרי בטנן, מאוכלסים בצפיפות בירחים היורדים על ביניינים, בפרשים שלעולם לא יגיעו לקורדובה ובצוענים שאבדה דרכם במעבה הלילה. כיום אני סבור שדיבוק פואטי זה דווקא הועיל לי." ואכן, קידתו והערכתו של מונטרו להיסטוריה הספרותית-השירית שהקיפה אותו משחר ילדותו ניכרת בכתיבתו. ביטויים נוספים לכך אנו מוצאים בהקדשות רבות למשוררים אהובים וכן באיזכורים ובציטוטים המשמשים לעיתים כמוטו לשירים. מונטרו, אם כך, הוא איש תרבות המנהל תכתובת ענפה עם ההיסטוריה הספרותית שמלווה אותו כשובל עשיר.

          שם הקובץ 'שיעורים באינטימיות', מופיע בואריאציות נוספות כדוגמת: 'אינטימיות טרופה', 'אינטימיות ארעית', 'שחרית אינטימית' או 'לב האינטימיות'. שם זה מתאים ביותר להלכי הרוח הנושבים בספר מכיוון שהמשורר מצליח לשמור על אינטימיות גם בלב ליבה של תנועה סואנת המאפיינת כרך גדול. נדמה כי הוא מבקש מהישות הקרויה אינטימיות שתלמד אותו עוד ועוד את סודותיה הכמוסים, שהם יסודותיה של שירת אמת.

         

 

 

 

 

 

 

 

4 תגובות

  1. דפנה, מאד מעניין. מה הם בדיוק "שירי ההתנסות"

    • דפנה שחורי

      סבינה
      שירת התנסות היא שירה חווייתית ההיפך משירה המתבוננת מן הצד

  2. מאוד יפה, וגם השכלתי. רווח כפול. מסכימה לבעיית התרגום של שירה ובכלל, גם פרוזה. כשמתאפשר נהנית לקרא בהקבלה מקור ותרגום, לפחות חלקים מסוימים.

השאר תגובה ל דפנה שחורי ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לדפנה שחורי