גל שירי עמיחי שטף אותי משום מה היום, כמו גשם ראשון, והנה כמה גיצים ממנו (קטעי שירים של עמיחי)
"הם עושים יחדיו משגל ממושך/
כפיצוי על הכל./
כל מה שאבותיהם חלמו לעשות/
הם עושים זה לזה/
הרבה מאחור, הרבה כחיה."
או כך?:
"היסמין בא עלינו כדרכו, מאחור/
והיינו שיכורים ופגיעים./
כל הערב דיברנו על שריון הבושם/
שדרכו יחדור הכאב ועל ההגנה"
או כך:
"ביטול שכחה לזמן קצר/
לא יחזיר לך את מה שהיה/
אלא את המועקה הריקה של זיכרון/
כמו גולה כבדה הקשורה/
למפתח בבית מלון./
אבל זיכרון לא יפתח שוב/
את החדרים ההם"
חזק הגל הזה, דפנה. אהבתי את ה"כך" או / "כך" / או
ואת היסמין שמאחור
יפים, דפנה, ורק ה"או" כסמל להיסוס הדורות… הראשון עולה על כולם.
ה"או" והאו"? הזה יוצרים פסיפס של שיריון וחדירתו
הי דפנה,עבורי, חודר לגמרי, לא ממש במצב של או, אלא גם וגם וגם מהקל אל הכבד, מהחיה אל הההתבשמות ועד למצב של שיכחה זמנית כללית, שבעצם נמצאת ולא נמצאת בכל שלושת השירים.
למרות שלא מכירה את הניב העמחאי, מצאו חן בעיני שירייך.
סיגל נכון שזה גם וגם וגם
וחשוב:אלה הם קטעים של עמיחי
ולא שלי
אלא ציטוטים ממנו
לא ידעתי דפנה. אולי באמת כדאי שאתחיל להכיר. כמו שכתבתי, מצאו חן בעיניי השירים ויכולה להבין את הגל ששטף אותך.
ושאלה: מתוך איזה ספר הם מצוטטים?
הראשון הכי חזק דפנולה.
תודה יעלה
וקודם כל תודה לעמיחי הנפלא
כמה שעמיחי היה נפלא.