חיתול שחור
פַּעַם זוֹ הָיְתָה אֲנִי וְעַכְשָׁו צְמוּדָה אֵלָיו
אִשָּׁה עֵירֻמָּה אֲרֻכַּת שֵׂעָר
גַּם הוּא כִּמְעַט עֵירֹם מִלְּבַד חִתּוּל שָׁחֹר כְּזֶפֶת
מִלְּבַד חֻלְצָה בְּצֶבַע דָּם
הוּא קָם זָב וַאֲנִי
זְאֵבָה נְטוּשָׁה הוֹלֶכֶת בְּעִקְּבוֹת הַטִּפּוֹת
בְּעִקְּבוֹת הָרֵיחַ הַמָּתוֹק
בְּעִקְּבוֹת גַּוֹן הַדֻּבְדְּבָן
אֶת הַחִתּוּל אֲנִי אֲקַלֵּף
אֶת הַחֻלְצָה אֲלַקֵּק עַד תֹּם
אֶת הָאִשָּׁה הָעֵירֻמָּה אֲנִי אֶרְצַח
כְּמוֹ בְּהַצָּגָה
אָבוֹא אֵלֶיהָ מֵאָחוֹר עִם סַכִּין קַצָּבִים גְּדוֹלָה
זֶה יִהְיֶה פָּשׁוּט וְקַל:
קֹדֶם אֶנְעַץ אוֹתָהּ בְּמֶרְכַּז הַגַּב
אַחַר כָּךְ אֲסוֹבֵב עַד שֶׁתִּצְרַח.
הוּא יָשׁוּב בְּתוֹךְ בְּרֵכַת כְלוֹר גְּדוֹלָה וּמְאוֹנֵן
אֲנִי שׂוֹחָה עִוֶּרֶת אֶל כַּפּוֹת רַגְלָיו
מִשְׁתּוֹקֶקֶת לִנְגֹּס בְּאֶצְבְּעוֹתָיו
הַחִתּוּל מוּטָל הַרְחֵק עַל הַדֶּשֶׁא
מִתּוֹכוֹ חוֹמֶקֶת חַיָּה קְטַנָּה וְנֶעֱלֶמֶת
חַיָּה מְשֻׁנֶּה מְרֻבַּת רַגְלַיִם
הִסְתַּלְּקָה
חַמָּה וּמַסְרִיחָה
כמה מצמרר השיר, קראתי שוב ושוב להבין סוד הקסם המקפיא
היי דפנה
כמה זעם… זה זעם שיכולת להפוך אותו ליצירה
החיה שחומקת רק עין של אמן יכולה לקלוט את "החומקת הזאת"
להתראות טובה
שיר חסר פשרות לתימת "(לא) מחזיר אהבות קודמות".
אמיץ, דפנה.
פנטזית מדיאה
אני מרותקת לבריכת הכלור והחיתול השחור על החיה שבו. אוהבת את השיר. ויזואליה חזקה.
תודה למגיבים, לתגובות