בננות - בלוגים / דפנה שחורי / לא ילדתי על ברכיך
גולדפיש
  • דפנה שחורי

    נולדה בתל אביב 1968 אם לשתי בנות. פרסמה עד כה שלושה ספרי שירה. בימים אלה רואה אור ספר שירים חדש ''''''''''''''''''''''''''''''''גולדפיש'''''''''''''''''''''''''''''''' בהוצאת כרמל-עמדה(שרבים מתוכו פורסמו בגיליונות ''''''''''''''''''''''''''''''''שבו'''''''''''''''''''''''''''''''' האחרונים.) השירים הראשונים התפרסמו בכתב העת ''''''''''''''''''''''''''''''''עכשיו'''''''''''''''''''''''''''''''' שבעריכת פרופ'''''''''''''''''''''''''''''''' גבריאל מוקד, וכן הספר הראשון ''''''''''''''''''''''''''''''''סאם ישכיב אותי לישון'''''''''''''''''''''''''''''''' הופיע אף הוא בהוצאת ''''''''''''''''''''''''''''''''עכשיו''''''''''''''''''''''''''''''''.  מפרסמת שירים בכתבי עת ובעיתונות.  כותבת ביקורות ספרות בעיתון ישראל היום, ווכן בעלת טור שירה ב'ישראל היום' ). עורכת ספרים רשימות רבות אפשר לקרוא בארכיון אתר נרג''''''''''''''''''''''''''''''''-מעריב  זכתה (פעמיים)בפרס קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות. חלק מן השירים תורגמו לאנגלית.

לא ילדתי על ברכיך

לא ילדתי על ברכיך

יָלַדְתִּי בְּבֵית חוֹלִים עַל מִטַּת יוֹלְדוֹת

לְבוּשָׁה חָלוּק יָרֹק וּמֵעָלַי הַמְיַלֶּדֶת שְׁחֹרַת הַקּוּקוּ

מְשַׁכֶּכֶת אֶת כְּאֵבַי בִּתְרוּפוֹת

כְּשֶׁהָרוֹפֵא בָּא נִבְהַלְתִּי

הָיוּ לִי הֲזָיוֹת

לֹא יָלַדְתִּי עַל בִּרְכֶּיךָ בַּשָּׂדוֹת

מוּל הַנּוֹף

כְּבָר מְאֻחָר לַעֲשׂוֹת זֹאת

כְּבָר לֹא אֵלֵד יוֹתֵר תִּינוֹקוֹת

מֵעוֹלָם לֹא עָשִׂיתִי מַה שֶּׁרָצִיתִי

לָשֶׁבֶת עֵירֻמָּה עַל בִּרְכָּיו שֶׁל גֶּבֶר שָׂעִיר

זְקֵנוֹ שׁוֹכֵב עַל הָרִצְפָּה כְּמוֹ שְׂמִיכַת צֶמֶר

גּוּפוֹ גָּדוֹל כְּחוֹמָה

וַאֲנִי נִתְלֵית עַל עָרְפּוֹ וְצוֹעֶקֶת

מִלִּים שֶׁהָיִיתִי אוֹמֶרֶת אִם לֹא הָיִיתִי מִתְבַּיֶּשֶׁת

הָיִינוּ יוֹצְאִים לָצוּד אֶת מֶלֶךְ הַחַיּוֹת

זוֹחֵל עַל גְּחוֹנְךָ נֶעֱנָשׁ עַל חֲטָאֶיךָ נָחָשׁ צֶפַע מִתְקָרֵב לְקַרְסֻלֶּיךָ

אִם הָיִיתָ חָזָק מַסְפִּיק לֹא הָיִיתָ נוֹתֵן לַחַיָּה הַזּוֹ לַהֲרֹס אֶת חַיֶּיךָ

 

 


15 תגובות

  1. מירי פליישר

    איזה יופי דפנה .המשך פנטזיית הלידה על ברכיו של …האדם הראשון?

    • דפנה שחורי-למירי פליישר

      כן, אולי הראשון אבל כולם הרי דומים בסופו של דבר..אז אולי מתישהו יגיע לו פסל האהבה של לידה על הברכיים? אמשיך לנדנד

      • מירי פליישר

        דפנה ניסיתי לחשןב על זה וזה נראה בפועל בלתי אפשרי. את יודעת שניסו לצייר את המערה ממשל המערה של אפלטון ולא הצליחו. ? שירים הן לפעמים כוכבים מגלקסיה אחרת ….

  2. המשך? היופי מתנפץ אל העונש
    חזק!!

  3. אני קורא בשיר הזה קריאת כאב על החמצה גדולה ,את האשמה תולה המשוררת בעצמה ובחולשתו של השני.
    וצער על כך ש "מעוות לא יוכל לתקון"

  4. דפנה, קראתי את שני השירים (אתמול והיום) וגם את הראיון איתך שכתבה חגית. אני אוהבת את האמירה שלך. את משוררת חזקה. אני מכירה את האימהות. את הגאפ העצום שצריך לקפוץ כל יום מחדש (אימא- יצירה-התבודדות). מכירה את התשוקה ללידה אחרת (מכל מיני משמעויות) ואת מיטיבה לכתוב, אז שנה טובה, אימהות טובה ונהדרת, והמשך יצירתיות וכתיבה משובחים.
    איריס

    • דפנה שחורי-לאיריס קובליו

      איריס, תודה תודה ושנה טובה ויצירתית גם לך ושציוריך ימשיכו בקו הקסם – רסיסים רסיסים כל כך מיוחדים

  5. שיר יפה, דפנה. האם "החיה הזאת" היא המשך פאלי של הנחש?

    • דפנה שחורי-לאמיר אור

      אני לא יודעת, אני חושבת שהחיה הזו היא סוג של הרס של כוח מחריב-האריה אולי? או ההחמצה?

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לדפנה שחורי