בננות - בלוגים / / ה1 בספטמבר
גולדפיש
  • דפנה שחורי

    נולדה בתל אביב 1968 אם לשתי בנות. פרסמה עד כה שלושה ספרי שירה. בימים אלה רואה אור ספר שירים חדש גולדפיש' בהוצאת כרמל-עמדה(שרבים מתוכו פורסמו בגיליונות "שבו" האחרונים.) השירים הראשונים התפרסמו בכתב העת 'עכשיו' שבעריכת פרופ' גבריאל מוקד, וכן הספר הראשון "סאם ישכיב אותי לישון'' הופיע אף הוא בהוצאת 'עכשיו'.  מפרסמת שירים בכתבי עת ובעיתונות. כותבת ביקורות ספרות בעיתון ישראל היום, ווכן בעלת טור שירה ב'ישראל היום' ). עורכת ספרים. רשימות רבות אפשר לקרוא בארכיון אתר נרג-מעריב. זכתה (פעמיים) בפרס קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות. חלק מן השירים תורגמו לאנגלית.

ה1 בספטמבר

 

הבוקר של היום הראשון..

 

 

שתיהן קמו נרגשות ליום הראשון: מרווה לבשה בגדים בצבעי יער- על הגב תיק אמסטרדמי מקושקש. נעמי לבשה וורוד- על הגב תיק משובץ, חולצה ורודה, מכנסי בלון.

מרווה יצאה בשיער פזור רטוב. רצתה לבזוק קצת אבקה ירוקה מנצנצת על העפעפיים אבל וויתרה.

על השיער של נעמי טרחתי- קודם צמה, אחר כך פזור ושוב צמה ולבסוף חצי קוקו כרוך בגומייה סגולה. מרווה יצאה קודם. נפנפה. כמעט שעה אחריה  נעמי –לפני שיצאה ביקשה לשים את בקבוק המים הקרים בתא הימני של התיק, ביקשה לדרוך בכיתה ברגל ימין. "שלא אשכח בכניסה" אמרה.

 

 

10 תגובות

  1. דפנה, שיהיה להן בהצלחה בלימודים ולך שתמשיכי להשביץ בשתיים הבובותיים. (אני אוהבת את השם מרווה)

  2. ואני מאוד רציתי להיות שותפה להתרגשות של היום הראשון, אבל כמי שגידלה ילדיה לעצמאות זכיתי ל "אמא אנחנו בסדר, לכי לישון". ולא התעקשתי, הם רצו לחוות את ההתרגשות שלהם לעצמם, כל אחד לעצמו, ולא יודעת באלו צבעים בחרו להתקשט או באיזה צד הכריך, אפילו לא יודעת מה בחרו לאכול. לפעמים נדמה לי שאני האמא הכי איומה בעולם. אם יום אחד יגידו לי ילדיי, שהייתי אמא עציץ אולי אומר שהם צודקים.
    וחיכיתי ליום הזה על מנת למלא מטלות שדחיתי, ודווקא בתוך השמחה שתם החופש הארוך, אני במעין בוקר שיתוק וריקנות.
    מתנצלת אם הארכתי במילים, והלוואי באמת שכל הילדים שלנו יתחילו ברגל ימין.

  3. גיורא פישר

    לכל מי שתוהה ממה מורכבת אהבתנו לילדינו הפוסט הזה נותן את התשובה: מאותם אלפי פרטים קטנים הנבנים זה על גבי זה שנה אחר שנה.
    פעם אכתוב על זה שיר.
    גיורא

  4. יופי של צילום!

  5. שולמית אפפל

    דפנה, נהדר. שתהיה שנה טובה.

  6. שירטוט עדין וממחיש, תודה.

  7. איזה יופי, איך רואים מהתאור הצילומי כמעט את ההבדל בין השתיים. אחת בטוחה יותר, השנייה זקוקה לסימנים…בצד ימין.

  8. דפנה שחורי

    תודה על התגובות

  9. מקסיםםםםםם. מתוקקקקקק . חבל שאין מנצ"וני בסיפור הקטן הזה. המנצ"ון חסר לי.

    • ה 1 בספטמבר, אכן יום מרגש. ניפלא איך שהצגת את התכונה הנפשית של שתי הבנות, לקראת הצעד בימין לכתה. זה יום מרגש כל כך גם למורים, כמו לילדים ולהורים. חוויתי אותו כל כך הרבה שנים מכיוונים שונים.

השאר תגובה ל סבינה ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לדפנה שחורי