במאי באביב
פרחו אחד עשר עצי סיגלון ברחוב בלוך
שם הלכתי לאורכו למרפאת שיניים
לבושה אדום בוער
אבל במצב רוח ירוד
למרות זאת הצבעתי באצבע ספוגת חיים
על שרשרת העצים הסגולים
שניצבה בפתחי הבתים כמו שוטרים לובשי חג
מכוניות פרצו מרחוב אבן גבירול
כאילו אחרי
זנב של פח
מאוחר כבר שיצמחו לי שיניים מחדש
מאוחר כבר להיות שוב פעם בת שש
עם הזדמנות שנייה
מתוך: "חשבתי לגרוב גרבי לילך", הוצ" עכשיו 2003
כזה שיר טוב, דפנה.
תודה שולמית
ד"ר פוטוק?
לא ד"ר פוטוק אלא ד"ר אייזן
נהדר לגמרי
תודה מירי
חזק ומעניין
תודה סיגל
דפנה ג"קרנדה שחורי, שיר עם שיניים שנושכות בידיעה שאין לנו הזדמנות שנייה להיות בני שש.
ואיזה ביטוי ילדי מקסים זה "שוב פעם". והוא שתול בדיוק בנקודה הנכונה.
לשחר מסיגלונית חדת עלים וחדת שיניים שבאיזשהוא אופן לנצח היא בת שש גם אם כבר אין שיני החלב או החלב בין השיניים או החלביות בכלל. ואגב, שום נחש של פח לא רודף אחרי יותר
היי דפנה אני עוברת הרבה מאוד ליד העצים הסגולים האלה, ותמיד חולפת לה מחשבה כמה הם יפים.
את כתבת את השיר המתבקש
להתראות טובה
טובה תודה תודה ומזמן לא נשמע קולך
הזדמנות שניה לקרוא את השיר הזה
שאהבתי מאד מאד גם כשקראתי בפעם הראשונה. (לא זוכר מתי אבל לא מן הנמנע שזה היה באחד במאי !)
עדי תודה והנה אתה רואה! צריך לתת הזדמנות שניה
וכהוכחה "הזדמנות שניה"
מאוד יפה דפנה, תיאור החוויה החד-פעמית הזו וכל הצבעים ששזורים לאורך כל השיר. וכן.כמה מעציב, כנראה עם התבגרותנו הצבעים האלה הולכים ודוהים.
סיגל
הם לא דהו, במקרה שלי , הצבעים. אלא מתחזקים עם השנים. אם לא השנים לפחות הצבעים
ולפעמים זה מכביד לראות ככה חזק כל כך את היום יום
דפנה רק עכשיו ראיתי, וזה מקסים כתמיד
תמי
תודה