ארכיון כותב: דפנה שחורי

מי יש לו ריבה כזאת

        מי יש לו ריבה כזאת  הרשימה התפרסמה היום בגיליון של 'טיים אאוט' "זוג", איל מגד ידיעות ספרים וספרי חמד, ללא מספרי עמודים   כל מי שאהבתו נשחקה בשל צרות היומיום יוכל להעתיק מ"זוג" מתכונים ומרשמים רומנטיים להחריד כיצד ניתן ללבות את זירת הנישואים המשמימה   כמה נאהב את הכאב! אייל מגד   צילום: אלכס ליבק   דפנה ...

קרא עוד »

חרט על הגוף נדר אהבה

      כתשובה לבקשתי העמוקה חרט על הגוף שיר אהבה. אני פוחדת שמא יפר את השבועה והברית הזו תיהפך לעור זר לשמלה רעה "כל כינויי נדרים כנדרים, חרמים כחרמים, שבועות כשבועות, נזירות כנזירות.  האומר לחברו, מודר אני ממך, מופרש אני ממך, מרוחק אני ממך, שאיני אוכל לך, שאיני טועם לך–אסור; מנודה אני לך" שזו לשונה: במקום תשובה בעוד עשר או  עשרים שנה כשיקמול גופי ...

קרא עוד »

שהשמש לא תתעלס עם הקרח

    על ההבטחה החמה שחצב עבורי בקרח לא אוותר לעולם. ולכן אני עומדת 'מטר שישים ושלושה' ושומרת  שלא תתעלס במקרה השמש עם הקרח.  וזו לשון ההבטחה: במקום תשובה בעוד עשר או עשרים שנה כשיקמול גופי  וגם גופך עדיין יעבור  בי רטט כשאראה אותך פושטת את חולצתך.      

קרא עוד »

שיר אהבה שחרט על החול בחוף מרוחק

  במקום תשובה חרט למעני על משטח של חול בחוף מרוחק שיר אהבה  ומאז אני עומדת על המשמר שלא יבואו המים שלא ימחקו חלילה את ההבטחה  במקום תשובה בעוד עשר או עשרים שנה כשיקמול גופי וגם גופך עדיין יעבור בי רטט כשאראה אותך פושטת את חולצתך.  

קרא עוד »

שיר אהבה בתמורה לבקשה ענוגה

            על מסך מחשב מרצד באותיות דוד רבועות, מודגשות, קבלתי שיר אהבה בתמורה לבקשה ענוגה במקום תשובה בעוד עשר או עשרים שנה כשיקמול גופי וגם גופך עדיין יעבור בי רטט כשאראה אותך פושטת את חולצתך.            

קרא עוד »

כשאלון הלך הוא שכח

          כשאלון הלך הוא שכח אני נשארתי ולא שכחתי את מה שאלון לא זכר אני זכרתי היטב ולמען אזכור יותר תליתי לראשונה בחיי דגל ופרשתי אותו אל הרחוב ומה הוא עשה? לקח את שולחן המטבח משטח עץ שגולף ולתוכו יצק את הזיכרון: שתי רגליי  סנפירי דג בגד הים של חופשת הזהב כפלי הזיכרון בין העיניים והשפתיים הצמאות ...

קרא עוד »

הייתי מוכנה להמיר את החבילה שנקראת דפנה שחורי בארנב לבן

    הייתי מוכנה להמיר את 'החבילה' הזו שנקראת דפנה שחורי בארנב הלבן הקסום והצמרירי, התמים, אדום העיניים, אחרון השורדים בחצר הענקית והיפהפייה של אבא שלי בכפר הגלילי אמירים. בכל בוקר כשאני יוצאת החוצה אני משתאה כשאני נתקלת בו מלחך בשאננות עשב. ואני שואלת את עצמי איך שרד עוד לילה? מדלג לו תמים ובוטח בין חזירי בר, שועלים, כלבים וחתולים- ...

קרא עוד »

כשגוף החולדה הופרד מן הראש

באותו בוקר כשהייתי חצי שבורה חצי אופטימית מדמיינת אותו רדום במטוס מעל עזובת הארץ גיליתי אותה   זה היה רגע קשה כשגוף החולדה הופרד מן הראש והייתי חייבת להיעזר בלוכד מזיקים כדי שישים קץ לסבל   חודשים אחרי ואני לא שוכחת ומעיזה לדבר על זה בעשר אצבעות כמו מבקשת מהקוראים לדלות רמזים ביוגרפים כגון במי מדובר למשל אבל חס וחלילה ...

קרא עוד »

לחולדה אקרא דפנה אקרא לה גם אלון

        לחולדה אקרא דפנה אקרא לה גם אלון אקרא לחולדה גם דפנה וגם אלון לראש שלה שהופרד מן הגוף באכזריות בידי לוכד מזיקים אקרא אלון לגוף המפרפר שנותר על הקרקע נטול כיוון אקרא דפנה לסבל הטהור הנקי אין אגב שם אבל את אותו בוקר שבו גיליתי את החולדה אכנה קתרזיס ולכל קוראי שהמילים הללו סתומות בעבורם אקרא קהל ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לדפנה שחורי