דפים משורר

  לֹא נִדְרָשׁ כִּשָּׁרוֹן מְיֻחָד כְּדֵי לַעֲמֹד בְּרֹאשׁ שַׁרְשֶׁרֶת הַמָּזוֹן. הֲרֵי נוֹלַדְתָּ בַּמָּקוֹם הַנָּכוֹן וּבַזְּמַן הַנָּכוֹן. אֵינְךָ צָרִיךְ לָדַעַת לְהִתְגַּנֵּב חֲרִישִׁית בְּמַעֲבֶה הַשִּׂיחִים וּלְזַנֵּק בַּחֲטָף, אוֹ לְזַהוֹת אֶת צְלָלִיתוֹ הַחֲמַקְמַקָּה שֶׁל הַדָּג וְלָעוּט בְּמַקּוֹר מְדֻיָּק.   אֵינְךָ צָרִיךְ לָדַעַת לִשְׂחוֹת אוֹ לָעוּף, אַתָּה יָכוֹל לָשֶׁבֶת בְּנַחַת בַּכֻּרְסָא. לֹא אוֹרְבִים לְךָ. שׁוּם צִפָּרְנֵי טֶרֶף לֹא יֹּאחֲזוּ לְפֶתַע בְּעָרְפְּךָ.   אֵינְךָ זָקוּק ...

בבוקר כשהתעורר גילה שצמחו לו כנפיים. לבנות כאלה, גדולות, מלאות נוצות. אתמול בלילה לא היה שם כלום, סתם גב רגיל. ועכשיו, הוא יכול לנופף בהן, ואולי אפילו לעוף. כדי לבדוק את זה הוא צריך לצאת מהבית. הוא לובש מכנסיים, חולצה אי אפשר בגלל הכנפיים, ויוצא לחצר. בחוץ יום יפה, שמש לא חזקה מלטפת את גופו הערום, מעבירה בו צמרמורות של ...

  בשנת 1862 פרצה מחלה איומה שהפילה חלל רבים ממשוררי איסלנבאד וסופריה. הראשון שהשגיח כי המחלה פוגעת דווקא באנשי העט היה רופא צעיר ובלתי מנוסה ושמו היינה. ואולם הנחתו הראשונה כי ברחבי איסלנבאד מצוי דיו רעיל התבדתה במהרה. רשימת הנפגעים הארוכה מנתה את רודולף לאמברג, יוהאן הארדספר, גיאורג דק, הוגו וקהרלין, רוברט ריסט ועוד רבים וטובים. למחלה היו סממנים מוזרים ...

אֲנִי מִסְתּוֹבֵב עַל שְׁבִיל הֶחָצָץ וְשָׁב אֶל הַבַּיִת לָקַחַת סֵפֶר, מַשֶּׁהוּ לִקְרֹא בַּחֲדַר הָרוֹפֵא, וּבְשָׁעָה שֶׁאֲנִי בִּפְנִים, מְגַשֵּׁשׁ בְּאֶצְבָּעִי לְאֹרֶךְ מַדָּף, אֲנִי אַחֵר, שֶׁלֹּא טָרַח לָשׁוּב לַבַּיִת כְּדֵי לָקַחַת סֵפֶר, יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ לְבַדּוֹ, נוֹסֵעַ בְּמוֹרָד הַכְּבִישׁ, וּפוֹנֶה שְׂמֹאלָה לְעֵבֶר הָעִיר, רוּחַ רְפָאִים בִּמְכוֹנִית הָרְפָאִים שֶׁלּוֹ, עוֹד לוּלָאָה בְּחֶבֶל הַזְּמַן, מַקְדִּים אוֹתִי בְּשָׁלוֹשׁ דַּקּוֹת שְׁלֵמוֹת –  פָּעַר שֶׁיִּמָּשֵׁךְ מֵעַתָּה לִשְׁאֵרִית חַיַּי. ...

…אז אני בבלבלה שלי אני אומר לשמעון יאללה בוא נעוף מפה כי האזעקה פועלת ותיכף תבוא המשטרה ותעצור אותנו בלי כחל וסרק, ושמעון שואל אותי מה זה כחל וסרק, ואני אומר לו עזוב אותך שמעון מעברית עכשיו בוא נתחפף כי אני שומע כבר את הסירנות, ואני יש לי שנתיים על תנאי מהשוד הקודם, ומזה לא בזין שלי לבלות מאחורי סורג ...

  כְּמוֹ צֶדֶף  שֶׁנּוֹתָר עַל הַחוֹף, אֵין בּוֹ אֶלָּא רֶמֶז לַמִּתְרַחֵש בַּמְּצוּלוֹת.  אֲבָל מִפַּעַם לְפַעַם  מִישֶׁהוּ יִרְכֹּן וְיִטֹּל אוֹתוֹ מִבֵּין גַּרְגְּרֵי הַחוֹל, וּבְשָׁעָה שֶׁיְּגַלְגֵּל אוֹתוֹ בְּאֶצְבְּעוֹתָיו יַעֲמִיקוּ עֵינָיו, וּמַחְשָׁבָה אִלֶּמֶת תְּפַרְפֵּר בּוֹ רֶגַע וְתַחְמֹק   מִכָּל רִשְׁתוֹת הַדַּיָּגִים. [מתוך הספר "אני ולא מלאך" שיראה אור בהוצאת הליקון]          

        דָּרוּשׁ כָּל יָכוֹל, דָּרוּשׁ בִּדְחִיפוּת מִישֶׁהוּ שֶׁיָּכוֹל לִסְבֹּל עַד אֵינְסוֹף, מִישֶׁהוּ לְהָכִיל כָּל הַצַּעַר כִּי לִבִּי צַר וּזְמַנִּי קָצָר, וְכַמָּה חֶמְלָה אוּכַל לָשֵׂאת וְכַמָּה בֶּהָלָה, דָּרוּשׁ מִישֶׁהוּ שֶׁאֵינוֹ בָּשָׂר וְאֵינוֹ עָפָר. מִישֶׁהוּ שֶׁזְּרוֹעוֹ נְטוּיָה מֵעַל אַדְמַת הַזְּמַן.          

  אֲנִי מִצַד אֶחָד כּוֹתֵב מִצַד שֵׁנִי נִמְחַק. *** כְּאֵבִים מְחַדְּדִים אוֹתִי. *** כָּמוּס, דַּק מִן הָדַּק, עוֹבֵר בִּי חוּט עוֹפֶרֶת כָּסוּף, סוֹדפְּנִימִי. *** גַּם אִם אַשָׁבֵר לְאֶלֶף פְּעָמֵי אֲנִי אֶזְדָּקֵק לְקָצֶה שֶׁיַמְשִׁיך לִכְתֹּב. *** גַּם אֲנִי חָשׁ אֶצְבָּעוֹת מִתְהָדְּקוֹת עַל גְּרוֹנִי. *** אֵיפֹה הֵן נִגְמָרוֹת? אֵיפֹה מַתְחִיל אֲנִי?