ארכיון חודש: דצמבר 2007

ליוויתנים ליליים

  אני נזכרת בך. ערן, הבעלים של הפאב בפינת הרחוב, שוכב לידי. ערום, חורק שיניים מתוך שינה, ממלא אותי בצמרמורות. הוא נודף ריח חריף וקעקוע לא מוכר עולה ויורד יחד עם הכתף שלו.  הוא יישן כאן כבר כמה ימים. מגיע מהפאב עייף ורעב, נכנס אל הבית שלי ובלי להגיד מילה מוריד את המכנסיים ונופל על המזרן ברעש. אני, שעומדת עם ...

קרא עוד »

חאפלה, אמילי, מברשת לשיער וצלקת

  אני פוקחת את העיניים, המצח שלי נחבט בשמשת פלסטיק, טעם חמוץ ויבש בחלל הפה.  עבדל חאלים חאפז ממלא את כביש החוף בערבית, עומרי מזמזם איתו.  תעצור את האוטו, אני אומרת, אני רוצה לרדת. הקולות שהוטחו לפני עשרים דקות חוזרים אליי שוב, הייתי פה כבר. עכשיו הוא יעצור בחריקה. יחתוך ימינה, יעלה על קו הפרדה רצוף ויגביר את הווליום עד ...

קרא עוד »

מאז שהתחתנתי הציורים נעשו קטנים

מאז שהתחתנתי הציורים נעשו קטנים. את ציורי הקיר הענקיים שציירתי החליפו ריבועים זעירים וממוסגרים מסגרת עץ עתיקה עם עיטורים זהובים עדינים. צמות-צמות של חבלי זהב עוטפים את איורי הנוף הדוממים בהם ענפי עצים שולחים זרועות אל העמקים הירוקים והרים נוטפי שלג משתקפים דרך אגם מתוח.  בתחילה ציורי הענק אוחסנו בחצר הבית, בביתן העץ המתפורר שהפכנו למחסן. גברים אפריקנים צבועים בצבעי ...

קרא עוד »

לא כואב לי

הסרט נגמר, הכתוביות יורדות לאט אל תחתית המסך. היא מתיישרת עם כאב עמום במצח, חושבת על קטע הסקס שהיה. הגוף שלה רעב. מה הייתה הכוונה של כל זה? למה הייתי צריכה את הגוף היפה של הכוכבת, ערום, לבן, רזה, חזה מלא. את איבר המין של הגיבור, חשוף, זקוף. עכשיו אני רעבה למגע וריקה כמו עץ רקוב ואכול. היא מתרוממת אל ...

קרא עוד »

שוקולד אמא לילה

  לא שמעתי אותה מגיעה, פתאום ראיתי אותה בדלת.  היא נראתה כמו רוח רפאים. בחושך, בכותונת לבנה ושקופה ושיער צמוד בסיכות לראש.  היא הסתכלה עליי עומד מעל הכיור עם הקופסא פתוחה. עייפה ואפורה מאור הירח, זקנה.  המתוק של השש קוביות נשכח, רק החמוץ של התותים נשאר. הכנסתי את שתי הקוביות האחרונות לפה.  היא לא אמרה מילה. תפסה לי את הזרוע באצבעות קרות ...

קרא עוד »

משחק סכום אפס

   את יושבת על המיטה וגוזרת ציפורניים. השיער החלק שלך אסוף אל הקודקוד, הגב זקוף והמבט מרוכז באגודל. אני מכווץ בצד שלי, שומע את הנשימות שלי על הכרית, מלטף לך את הגב ואת לא מסתובבת. עולה עם היד אל העצמות הבולטות והחלקות, הכנפיים שלך. אני רואה שאת מחייכת.   * * *   אני שוב רועד ואת ניגשת אלי. מוציאה ...

קרא עוד »

אבא שלי גיבור מלחמה

אבא שלי גיבור מלחמה. במלחמת יום כיפור הוא השתתף בקרב במצרים וחילץ גופות של חברים שלו. זה היה הרבה לפני שנולדתי. באלבום התמונות הוא נראה בדיוק כמו גרי קופר. תמונות שחור לבן, תמיד עם גופיה וסיגריה, תלתלים בהירים וחיוך של ממזר. אח"כ הגיעה מלחמת לבנון, גם זה היה לפני שנולדתי. אז הוא קיבל את ההתקפה הראשונה. כשגייסו את הגדוד שלו ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לעינת אלוני