סדר-יום
  • יאיר אסולין

     כותב שירה ופרוזה. למעלה מ60 משיריי פורסמו עד עתה במבחר כתבי עת (מאזניים, מטעם,עיתון 77,עמדה,פסיפס,שבו)ובעיתונות היומית (ידיעות אחרונות, הארץ -תרבות וספרות ומקור ראשון)במקביל לכתיבתי כמשורר אני משקיע זמן רב (שהולך ומכלא את השירה) למען הפרוזה  .פרוזה שלי פורסמה במוסף לאחד החגים של ידיעות אחרונות. ביקורות ספרות פורסמו ב"מאזניים".  רומן  ראשון:  " נסיעה" ראה אור בסוף ינואר 2011 בהוצאת חרגול- עם עובד. גר בירושלים .  מאמין באלוקים.

היום היה יום קשה

הבלוג הזה הוא הקשר המהיר, הפומבי שלי לעולם. המקום בו ניתן להעביר תחושות ומחשבות שמטלטלות.שכואבות (בימים אחרים שמשמחות). ואין נכון מהיום הזה כדי לספר על תחושות כאלה.תחושות של אדם מול בוראו , אדם מול עצמו, אדם מול אדם. כמה עצומה היא ההתנהגות שלמשפחות החללים ששבו הבייתה. כמה אצילית,נקייה, אמיתית.כזו שלא תשכח, לא א הטוב ולא את הרע. כזו שיודעת להכיר ...

קרא עוד »

(אתה)

  *** אתה-זה מה שרצית להיות ולא היית.אתה-הוא החוט   המתוח מן הנפש אל העיניים ומהעיניים אל איבר המין. ומאיבר המין אל הראש. ומהראש אל האדמה.   אתה-זה הריח החוזר בכל קיץ ליד אותו בית בו אהבת לראשונה אישה.   אתה-הם כאבי הבטן עם כל זיכרון.אתה- מלאכת השיר.   אתה- הפחד להיאלם.       

קרא עוד »

ערק תאנים

  ערק תאנים   לעזיזה אסולין, סבתי את בדידותך אמהל בערק תאנים. כמו שהיה שם (ואין פה). ואספר לך כי מטפחת יש לי ובה שנותייך. ואם תרצי אפתח ואשיב לך דעתך צלולה כמו הנחל שהיה . ואת מרירותך אטמון בתמר כמו הייתה שקד. כמו היו חייך חצר ביתך ,שם, בין דקלים ורימונים. ואקח את ידֶך ואמשח  אותה בקרם ידיים ואשפשף ...

קרא עוד »

הבטן מתכווצת פנימה

    *** הבטן מתכווצת פנימה והרגליים כושלות להניע את גלגלי האופניים.   היום מהביל כמו תבשיל העוף בתפוחיי האדמה שבישלה אימי בטרם יצאתי מהבית וריח הבושם של שתי הנערות שחלפו על פניי גילה בי זמן שלא פגשתי מאז שעזבה זאת.   שתיהן בתיק עבודות שחור ומשקפיי שמש גדולים ובכלל לא הבחינו בזה שנשמט מאופניו כשנשבה בריחן.   וכעת לשוב ולדווש, ...

קרא עוד »

מהצד (ניצחון)

      מהצד (ניצחון)   התבוננתי בהם .היא לא יפה, חשבתי, עצמות בולטות מדי,שפתיים סחוטות.הפחד שהיה בעיניו העיד שזו שיחה על הזוגיות שלהם.הם לא הצמידו רגליים , לא אחזו ידיים.היא דיברה בשקט הר-גורל והוא שתק. רציתי בה.לכן אני מתבונן. מנחם אמר אז שגם היא רוצה.כעת הם מתפרקים מולי.המוזיקה שברקע חסרת משמעות והגוף שלי רועד.אני מבקש להתבונן בהם מבחוץ אבל ...

קרא עוד »

מהו חדר

    מהו חדר   מהו חדר: ארבעה קירות וחלון מדף עמוס ספרים מעמד דיסקים ומיטה.   מהו חדר אם אין בו מכתבה כזו שאפשר לתופף בה לצלילי הג'אז של ביל אוונס כאילו היא פסנתר.   ואי אפשר לכתוב עליה.   מהו חדר בכלל.        

קרא עוד »

***

      ***   אנחנו אחרונים לפני הסוף הקרקע בוערת בעקבותינו ואנחנו עומדים ,מחזיקים ידיים ומנסים לדבר על דברים שבשגרה.   כלום לא יקרה, אני אומר ואת יודעת שאני שקרן ושאני לא יודע דבר. את לוחצת את ידי בחוזקה ואחר כך מרימה אותה אל שפתייך.   השקט מטלטל אותנו עינייך נדרכות.      

קרא עוד »

מחשבה על רעות (ב)

    כמה חסרה הקרבה כעת. מהלילה שהיינו יחד. (פעמים רבות היינו יחד.)   פנייך היו נקיות. גבך מקומר כמו רצועת חוף. משוח בחול לבן.   דיברנו בשקט על חיים יחד. הכל היה שלנו. אנחנו היינו שלנו.   לא שכחתי . הלילה ההוא שב אליי כעת .      

קרא עוד »

אך שעה קלה

אך שעה קלה   שתטלטל הרוח את העץ. שיעופו הציפורים כמו זרעים. שמיי הביוב יהיו גלים.(מעט גלים.)   שאיש לא יעבור ברחוב. ולא יתבונן.ולא ישאל מדוע.ולא יבליט את שפתיו בתנועת איני מבין.   שאיש לא יתאבל.ולא יספיד.   ולא יתנגן שיר. ולא ייכתב סיפור. ולא תבְקע מנגינה.   אך שעה קלה למען ה". אך שעה קלה.  

קרא עוד »

תוחלת חיים אנושית

תוחלת חיים אנושית   לא בכל מאודי רציתי לתופסך בבגדך  ולאחוז בך כאילו הייתי שאול ואת שמואל   ללחוש לך מעט מן היופי ורוב מן האמת ולהבטיח לנצור את כל המראות:   ספסל חסר שלבים בפינתו של גן משחקים בסוף האביב, אנשים שביקשו מזון לפיהם, " אך מעט, אך לחג" , נקודה בחוף אשר ממנה נשקף כל מפרץ חיפה,   ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות ליאיר אסולין