סדר-יום משורר וסופר
ו
אהבתי אישה. בכל
ערב באתי לבית הקפה בו עבדה.
לא אמרתי דבר.(איך אפשר לומר.)
ז
שרתי בקול שקט (שיר) הלל לפניה.
ח
בכל ערב אני בקפה של
פנסיון מריאנדל.
מנגנים ג'אז או יצירות קלאסיות
לפסנתר. השלג הגיע.
ט
זו הפעם הראשונה שאני רואה שלג
יורד.או צועד על הלובן הטרי או חופן
בידיי את האבקה הלבנה .
הקיפאון משתק את אצבעותיי.
י
זיכרון: יום שישי . 1992 .
נוסעים עם אבא לראות את השלג שהגיע
עד מעלות .עד שנסענו הפך קרח. חלקת
אדמה מוקפת גדר תיל קרועה . זורקים אחד על השני
כדוריי שלג . הלבוש: חולצות פלנל. שתינו
תה מהתרמוס האדום.
היי יאיר
חזק, שוטף את הבטן, אי אפשר להיות אדישים שם.
להתראות טובה
תודה טובה.
יאיר, ככל שאני קורא יותר קטעים מן המחזור הזה – איני יודע מה אורכו – סבורני שיש לך משהו חזק ביד. וגם המקטע הזה שפרסמת הוא מאוד יפה. יש בקטעים שקראתי שילוב בין הרומנטיקה המאפיינת את שיריך האחדים שקראתי וגם פרסמתי בעבר מחד גיסא; וחסכנות, איפוק, ומינימליות מאוד יפים מאידך גיסא. בהצלחה. רני.
היי רני, תודה שאתה עוקב אחרי המחזור. זהו מחזור ארוך (כ170 קטעים) שמנסה לבנות עולם (שירי, רעיוני).יאיר
יאיר, שירי מינכן שלך נוגעים מאד במקומות רכים של הגעגוע ומסכימה עם רוני רומנטיקה עירונית.
תודה על המילים…