גולֶה

 

 

גולֶה

 

 

אל תשאל אותי על היהודי הגולה.

אתמול הוא הפסיד את כל כספו.

לפני שישים שנה עם כיכר לחם – אתמול,

באותן עצמות לחיים בולטות, את כל כספו.

אל תשאל אותי על היהודי הבורח,

הזה שקושר את רצועת ספר התורה כמו חגורה צבאית.

זה שמקבל בכל בוקר עיתון עברי.

שמאזין בכל לילה לגלי צה"ל.

אל תשאל איפה נולד- במושב.

היכן שֶרת – בחיל האוויר.

 

אל תשאל על זה הגולה.

על בתי הכנסת הריקים.

על העיניים המפוחדות.

על כובעי הקסקט.זיפי הזקן.

(אל תאמר דבר על לחלק את ירושלים-

לא לחלק את ירושלים.

בִנזיד עדשים-

לא בִנזיד עדשים.

אל תצרח שאתה חולם על ארץ שלמה או מפורקת.

אל תצרח שהיית מת למענה.)

 

אל תשאל אותי על היהודי הזה שקורא לישראל פלסטינה.בן השמונים  

שמעשן סיגרים דקים מקופסאות עץ. זה שבוכה בכל פיגוע .

אל תשאל איך הוא קורא לאבא שלי- לאבא שלך.

(אל תאמר שמרנים-לא שמרנים.

התבוללות –לא התבוללות. שטחים-לא שטחים.

אל תצרח למה דווקא פה.דווקא שם.

ואיך אפשר או אי אפשר. )

 

פשוט תשתוק. תצית סיגריה ותתבונן בעיר שלך

המתפוררת. ותשתוק.פשוט כך.

 

(מינכן)