סדר-יום משורר וסופר
לך.שנוסע מכאן.
ללכת מכאן לכל מקום אחר.
לא לאמוד מרחק.לא למלא את בקבוקיי
המים.היה נכון לקפוץ מכל רכבת.נכון
להתאהב בכל אישה.להניח תפילין.
לזכור את הלילות הארוכים בבסיסים צבאיים
בהם ביקשת ישועה.לזכור את ליל אמש
בו היית על ספו של הבכי. לא להתנזר משתייה.
לא לפחד לומר את מה שיש לומר.
לשאוף לשתוק.
לא להתנצל על דברים שאין בכוונתך לשנות.
לא לפחד למות.לפחד לחיות.לדמיין בכל שעה את
פעמוני הכנסייה שהייתה מול ביתך.לדמיין
ביום כיפור את מנגינות הפיוטים בקולו של אביך
כשהיית ילד במקום אחר.להקפיד על המראה.
לעשן.לשלוט בעצמך עד לכדי אובדן שליטה מוחלט.
מינכן, 2008
להדפיס ולתלות על דלת המקרר –
נשמע כמו – עשרת דיברות לחיי יומיום.
תודה טימה.
לך הנוסע תמיד . האמן. יפה וריאלי. לא מושלם וטוב שכך
תודה מירי.