ארכיון חודש: אוקטובר 2007

שיר רע

ליקיר, בעקבות זה השיר הטוב טובע בשיר הרע גרונו משוסף בחוד שורות נשברות כמו כוסיות וודקה שמותירות כתמי לבן על הניר ואתה מתלוצץ אתם כמו עם רופאייך אומרים שהשירים הכי נמכרים הם אלה עם שם של בחורה בכותרת רצוי עם האותיות ה" ול" שאם כבר טובע בהן שיר תהיה לו לפחות הילה של איזה בנזונה מרושע שדופק מלים וזורקן לצד ...

קרא עוד »

הגוף הפרטי

לא הייתי כאן כמה זמן, וזה קצת קשה לחזור, לאתר מי נגד מי ומה קורה, איפה הדיונים החשובים ומה הנושא שעל הפרק. אבל מה לעשות, החיים קוראים. אז אני מעלה משהו קצת פרטי, אישי. אבל כמו מיכל, גם אני מבקש שלא תחסכו לשונכם – אשמח גם לביקורת מדייקת ולא רק למלים טובות (אך כמובן זה לא אומר שצריך להימנע ממלים ...

קרא עוד »

טבע דומם

מתוך האגרטל מציצים ענפים המציירים בגוויעתם את החתול שהיה שם לפני כן.  פסיעותיו המדויקות מובילות לתוך החצר בה נפל חלל על מיטת הורדים הקוצנית.  שתי רכבות מתנגשות ומותירות בדרך רק שברים של תמונה שאינם מתאחים לכלל שלמות.  הסקרנות היא שהרגה אותו, הם אומרים, אנחנו לא אשמים.  אצבע אלוהים לחצה על כפתור המיקרוגל. טבע דומם ומת.

קרא עוד »

צאלה כץ ולנצח

  לפני כמה שבועות נודע לי שצאלה כץ, המשוררת והבלוגרית, נפטרה במהלך יום הכיפורים. לי היה קצת לפני כן דיון איתה על ענייני שירה וניקוד, והיא נשמעה במלוא כוחה, כך שההודעה הפתיעה אותי, אבל בירור מהיר העלה הספדים ברחבי הרשת, כולל אחד אצל צ'יקי (גללו למטה). מצד שני, במקביל, החלו שמועות עקשניות לטעון שצאלה כץ לא נפטרה מפני שמעולם לא ...

קרא עוד »

חלוקת העבודה

אומי כתבה אבחנה מרתקת על ההתייחסות לחלוקת העבודה בבית, וזה התחיל אצלי רצף ארוך של מחשבות. שהרי מה שחסר ב"חשבון" (ותשובתו הקלאסית של הגבר המותנה) הוא שאלת הפרנסה, הלחם, הכסף שזורם אל הבית. וכאן צריך להבהיר משהו: המודל הקלאסי של חלוקת העבודה – שבו הגבר אחראי על הפרנסה והסידורים "בחוץ" והאישה על עבודות הבית וחלוקת הילדים – אינו כשלעצמו לא-שוויוני; ...

קרא עוד »

התמוססות

לא הייתי כאן הרבה זמן,  במיוחד לא בבלוגים של אחרים, וסליחה – החיים פשוט עמוסים עד מאוד מאוד. אז לצורך העניין אני מעלה שיר על היעלמות, ומקווה שתסלחו לי על היעלמותי הזמנית. התמוססות          1. בקרוב אעלם. בין החבלים התוחמים את מרחב המחיה שלי אצטמצם אל הממד הקטן ביותר של ההצטרכות ואז בצליל אחד פתאומי   2. בקרוב, בקרוב, אני מבטיח. ...

קרא עוד »

זרות

שיר שנכתב לפני שנה, במפגש הראשון שלי עם הבירוקרטיה המקומית. במשרד לענייני זרים   להיות גרמני באופן חוקי להיות מאושר ברשות לאישור גרמנים: על המבט להיות מופנה קדימה. אין להסתיר בשיער את הפנים. לדבר גרמנית במשפטים מורכבים לא להסס להקפיד על סדרים. לזכור שהפועל תמיד אחרון בא, לא לחכות מתבייש.     בתור לאישור מדברים גרמנית, תורכי, רוסיה, יהודי ויפנית ...

קרא עוד »

הודעות חשובות

היום בשעה 15:55 תשודר פינה על הספר שלי "סימני נשיכה" ברשת א"; מי שיושב במשרד ומשתעמם מוזמן להאזין. והאם יש לכם תוכניות לסוף השבוע? כי אם לא, למה שלא תצאו לפסטיבל שער, פסטיבל בינלאומי לשירה, שייערך בסוף השבוע הקרוב בתל אביב, בירושלים ובנצרת? בעבר הייתי מעורב בהפקת הפסטיבל, ואני יכול להגיד בלי להצטנע שהוא מהמושקעים ומהמרתקים ביותר שעולים בארץ. השנה, ...

קרא עוד »

הגוף הראשון

(ליעל) "למה אני צריך להיות גוף?" כתבתי בשיר בגיל 19. באותה תקופה ראיתי את הגוף כמקור כל הצרות והתחלואים, סוג של כלא הכופה עלי מגבלות שאינן קיימות ברוח. שאפתי להיות שכל טהור, כזה שיכול שעות כל גבי שעות לעסוק בדיונים פילוסופיים או בשירה מבלי להתחשב ב"קטנות" כמו שינה, אוכל וצחצוח שיניים. אני מסתכל על זה עכשיו וזה נראה לי מצד ...

קרא עוד »

קצרצרים

יעל אמרה שהרשת עשויה לסייע להחזיר למודה את הסיפורים הקצרים, ואני נזכרתי פתאום בשירים ה"קצרצרים" שלי, כאלה שקצרים כל-כך שמרגיש לי מוזר לשלוח אותם לפרסום. אבל חלקם נאים בעיני, ולהלן ארבעה מהם (אין שום קשר בין השירים). * גברים אף פעם לא מצליחים להגיד "אהבה" בלי להסס. קשה לנו עם ההא הנפשקת לרווחה, עם תנועות הקמץ-פתח-חטף-פתח שאינן נעצרות ולו בִּשְׁוָא. ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לרונן אלטמן קידר