בננות - בלוגים / / בובת חרסינה
אסתי ירושלמי
  • אסתי ירושלמי

בובת חרסינה

כשנתקלתי בסיפור הזה בוויינט, החלטתי משום מה לקרוא אותו עד הסוף. הסיפור עצמו כתוב לא רע ואפשר בהחלט לזרום איתו. ואני חייבת לציין לשבח את הכנות של הכותב שמוכן לחשוף לעיני כל את הטמטום הקיומי שלו וגם להודות בו. אבל מה שהטריד אותי יותר אלה דווקא התגובות לסיפור. בקצרה, הסיפור מספר על גבר שהכיר רקדנית ענוגה ועדינה שנראית ומתנהגת כמו "בובת חרסינה" טהורה ונקיה, דהיינו שאין לה יותר מדי נסיון במיטה. היא לא כל כך מינית, לדעתו, ולוקח להם שלושה שבועות עד שהם נכנסים למיטה ועושים אהבה רומנטית (ולא סקס). הוא מתאהב בה ומחליט שהיא אשת חלומותיו ומפנטז על להקים איתה בית בכפר. אבל אבוי, האידיליה מתרסקת בפרצופו החולמני כשבסוף שבוע גשום אחד היא מספרת לו שעשתה סקס עם שני גברים ביחד בבית מלון אחד, לפני שהכירה אותו. מאותו רגע נשבר ליבו והוא לא מסוגל יותר להיות איתה, ולכן הוא גומר איתה.

עד כאן זה די צפוי ומוכר. גברים מבולבלים שתרים אחר פנטזיה על אישה לא נגועה, אשת חלומות ללא עבר וללא פגם, שהמיניות שלה לא מאיימת, לבסוף מוצאים מישהי שנראית להם כזו, (כי הרי ברור לכל בר-דעת שאין אישה כזאת בנמצא), שמשחקת אותה חסודה או שחושבת שהיא כזו, מתחתנים והופ מתגרשים. העניין הוא שאחרי כל שנות המאבק על שיחרור האישה ואחרי שנשים ירקו דם כדי להגיע לעמדה יחסית טובה בחברה, ואחרי שנשים נלחמו מלחמת חורמה כדי להגיע למצב שהן זכו בשוויון מעמדי, חברתי ומיני מול גברים, אחרי כל הסאגה הזאת להתקל בתופעה כזו זה אחד הדברים המתסכלים שאישה יכולה לפגוש.

מתי זה קרה בדיוק שההתחסדות השתלטה על גברי ארצנו? או שמא היא תמיד היתה שם מוסווית מאחורי כל מיני הכרזות ליברליות מצוצות מהתחת? כי הרי כשאתה מדבר ליברלית אתה נשמע אינטליגנט. ואינטליגנציה היא תכונה מבוקשת. אבל מכאן עד ליישום הליברליזם הזה מסתבר שיש תהום. איך זה שגברים עדיין מצפים מהאישה שלהם דברים כל כך מופרכים? שלא יהיו בעבר שלה יותר מדי גברים? יותר מדי ניסיון מיני? יותר מדי תשוקה מינית? אחרת היא תחשב במקרה הטוב משומשת ובמקרה הרע שרמוטה מזדיינת שכל העיר עבר עליה? וחס וחלילה שתבדוק במקביל אליך עוד אופציות, כמו שכל גבר מצוי עושה כשהוא לא בטוח בקשר מסויים. אצלו זה נקרא "בדיקת אופציות", אצלה זה נקרא "זנות". איך הגברים האלה מגיעים למסקנות בגרוש כאלה?

כי הרי מי שרוצה באמת סגנון כזה של אישה יכול בקלות למצוא אותה, בבני ברק, באפגניסטן, באירן, בערב הסעודית, לא חסר איפה. יש שם הרבה בובות חרסינה ובובות שעווה ובובות מקרטון ונייר ואפילו מאוויר. יש שפע. והן לא נגועות ולא ננגעות עד החתונה. ואין להן שום עבר וכנראה גם לא הווה ועתיד. אז יאללה, למה שלא יחפשו אותן שם ויעזבו אותנו בשקט? כאן בארץ, יש "חופש מיני". בחורות כאן "נותנות". והן גם "לוקחות". הן נענות לצרכים של הגוף שלהן. הן מתענגות עליו. נהנות ממנו. מהנות אותו. חוגגות עליו. איכססס. גועל נפש. פריצות. חילול. שיקוץ.

לכן בנות יקרות, אני מפצירה בכן כאן שחור על גבי לבן, אם אתן רוצות לתפוס בחכתכן גבר "שווה" ולהקים איתו ילדים ומשפחה, בבקשה בילמו את פיכן הענוג. אל תספרו לו כלום על עצמכן. רק דברים טובים. תספרו על פרחים ופרפרים, על משפחה מאושרת ותומכת, על ילדות יפה וחמודה. אם הוא ממש מתעקש, אל נא תיכנעו. מקסימום תנדבו מידע על חבר אחד שהיה לכן בתיכון והתנשקתן איתו מתחת לעץ תמר. אם אתן רוצות לעשות וי ברשימה של הדברים שאתן צריכות להספיק לפני גיל הבלות (איכס), כמו נישואין וילדים, אל תספקו בשום פנים ואופן שום מידע על כמות הפעמים שעשיתן סקס, וכמות הגברים שהייתן איתם, ועל האורגיות שעשיתן, ועל סקס בטלפון, ועל סקס מצולם, וסקס באינטרנט, והזיונים בשירותים של פאבים, ומאחורי שיחים ובבית של סבא וסבתא, והסקס האנאלי, והמציצות שמצצתן, והזרעים שבלעתן. תימנעו מלספר על ההטרדות המיניות שהוטרדתן, ועל כמות הפעמים שגברים שלחו לכן ידיים, ועל הסוטים שרדפו אחריכן, ועל שמוקים איתם שכבתן ועל ההפלות שעברתן. על כמות הפעמים שהייתן חרמניות ומיוחמות כמו חתולות רחוב מוטרפות, על זיונים בלילות של שיכרות, על הפעמים שלא רציתן לעשות סקס ובכל זאת עשיתן, על הפנטזיות על אונס, על שלישיות ורביעיות, על סקס עם נשים, עם חצי נשים, עם חצי גברים, קשורות, קושרות, כואבות, מכאיבות, בתחפושת, במגפיים מחודדות, או סתם מתחת לשמלה ללא תחתונים.

ואם כבר אתן על הגל, כדאי שלא תספרו גם על עוד מקרים אומללים בחייכן שלאו דווקא קשורים לסקס. כי הרי אנחנו רוצות שתהיו תמות וברות, כדי לא להבהיל את החתן עדין הנפש חס וחלילה, וכדי להעניק לו את ההרגשה שהוא היחיד שיכול לשרוט אתכן. אל תספרו על טראומות שעברתן בחיים. כי הרי כשגברים מהסוג הזה עוברים טראומה הם מתמודדים איתה כמו גבר. אישה זה סיפור אחר. זה עלול להפריע לחיי נישואין מתוקנים ומאורגנים. אישה שרוטה, שעברה אי אילו דברים בחיים, הרבה פחות אידאליות לזוגיות ומשפחה מאישה פלקאט נורמטיבית. ואם אתן רוצות למצוא "מהר" אל תמהרו נא לחשוף. אני מבקשת לא לגלות גם על הפלצות, ולא על חרבונים, והפרשות, וגרעפסים. במיוחד אלה עם ריח. לא על מחלות גנטיות במשפחה, לא על קרובי משפחה משוגעים ו/או עם נטיה להשמנה. לא לנדב מידע בשום פנים ואופן על הדיאטות שאתן עושות ולא על טחורים. ועל הכרס של אמא שלכן, חוסר הביטחון שלכן לגבי גופכן. לא לספר על ההתאהבות בסתר שלכן בחבר הכי טוב של הבן זוג. וגם לא על הסקס איתו. לא לספר על כמות הפעמים שנטשו אתכן ובגדו בכן ופגעו והשפילו ולא כיבדו אתכן. ועל הפעמים שאתן עשיתן את כל זה. ואסור בתכלית האיסור לספר על הכאב שעדיין חי מהפרידה האחרונה שלכן או הלפני אחרונה שלכן. ועל הפצעים והפחדים שהמערכת היחסים ההיא השאירה בכן, שאתן מנסות להתגבר עליהם בעוז רוח ובבדידות מזהרת.

ההפך. תנו לו לספר על הכל. כל מה שעבר, כל מי שהוא עבר עליה. שיישתפך, יבכה, ירחם על עצמו, יוציא את כל הג'יפה והמוגלה השוכנות בנפשו, ואתן, התמות והברות והזכות, אתן תהיו שם ותקשיבו ותכילו ותחבקו ונפשותיכן תצא אליו באהבה אין קץ כי הם אנושיים, ואנושיות זה דבר מקסים. זה הקסם היחיד והטעם היחיד שיש בחיים האלה. ובכן, אתן תהנו מזה. הם? שיהנו מאגדות סינדרלה סינטטיות. אתן תהיו איתם. הם יהיו עם עצמם.

ובסוף, אחרי שהתחתנתן ועשיתן וי על ילדים, ונמאס לכן למלא אחר ציפיות בלתי אפשריות, רק אז תספרו לו הכל. ככה תצאו מניאקיות אמיתיות והוא לא ירצה להישאר איתכן יותר וחסל סדר שיעבוד לזוגיות רעועה. ואם יתמזל מזלו, הוא יתפכח וירצה להישאר איתכן בכל זאת, למרות הכל, כי אולי הוא הבין פתאום שהוא מעוניין לדלג לשלב הבא של האבולוציה שבו נשים וגברים הם "בני אדם". ואם יתמזל מזלו אתן תרצו להישאר איתו גם, כי החלטתן לסלוח לעצמכן על הפשרה הענקית שעשיתן כדי לרשום את אותו ה"וי" המחורבן ברשימת הציפיות מעצמכן.


24 תגובות

  1. אסתי את מדהימה. מאמר מבריק, נכון, חזק ומכה! מזדהה עם כל מילה.
    והנה אני, האשה הקטנה החסודה, הענוגה, הרוקמת חלומות בסתר אך לא מעיזה לאמר את האמת, יושבת בבקר מול האינטרנט, מתוסכלת, בוכה, מפוחדת, תלוייה, שפוטה, מושפלת, מעונה, תחת מגלב המוסריות של הבעל שתובע ממני להיות בובת חרסינה.
    והנה נעצת לי סכין במצח

  2. כמי שחיה 8 שנים בעיר בני- ברק וכנראה תחזור אליה בשל סיבות כלכליות ועוד עלי לתקנך.
    בבני- ברק גם הגברים לא מזדינים לפני החתונה, הם מתחתנים צעירים.
    כך שבני- ברק ואפגניסטן שונות ורצוי לדעת זאת ולא לשגות בסיסמאות.
    עם שאר המאמר הזדהיתי.

    • ועוד איך מזדיינות החרדיות, אבל רק בתחת, כמו המוסלמיות וחלק מהבנים. ככה כולם נשארות בתולות.

    • אסתי ירושלמי

      בני ברק ואפגניסטן הרבה יותר דומות ממה שנדמה.

      • מזמינה אותך לשבת ובכלל לשיחה,, ארוח ,אני הרי לא נושכת .אני מקווה:)

      • ובכלל קראי את" סייא סיאר" זכא שביר.
        שם מתוארת האישה האפגנית שהולכת עם רעלה ונאנסת על ידי גברים שונים מידי יום כחלק מלחם יומה.
        הגיבורה שירין גול, לא רק נאנסת אלה גם יולדת ממזרים לגבר שמקיים איתה מגע על מנת שתוכל לביא אוכל הבייתה ובעלה שהופך למסומם מחמת הצער שותק.
        לא לצערי אין כל קשר בין נשות בני- ברק לאפגניסטן והלצערי הוא על נשות אפגניסטן.
        יש בציבור החרדי דברים בעייתים מאד שעליהם אני יודעת ואין לי בעיה לכתוב אך כשמשווים ומזכירים באותה נשימה רצוי לערוך תחקיר.
        אז זהו למקרה שלא ניפגש אך אשמח שכן.

        למה לחיות על סטיגמות.

        • אסתי ירושלמי

          אין לי ספק שמבחינה אנושית אפשר למצוא בעולם הדתי לא מעט אנשים מצויינים וטובים כמו גם בחילוני. אבל העיקרון הבסיסי בדרך חיים הזו הוא דומה לדתות אחרות, איסלם, יהדות וגם נצרות. וזה עיקרון שבאופן אישי אני לא מתחברת אליו. למרות זאת אני מכבדת את מי שבחר בזה וכמובן זכותו לחיות כראות עיניו.

          • איסלאם ממש לא דומה ליהדות אסתי.
            כלום.
            אבל לכן צריך ללמוד יהדות.
            נשות העיר בני ברק גם אם הן סובלות ממחסור כלכלי לא יאנסו לאור היום וילדו ממזרים.
            והנצרות אף היא דת אחרת לחלוטין שאני מכירה מקרוב.
            אין כל קשר.
            אני נגד כמה דברים בדת, אולם יש התקדמות.
            נשים עובדות .
            גברים מדברים בכבוד לנשותיהן וזה לא התחדש ועוד.
            יש לי בעיה עם כמה דברים שמתחוללים שם אך ממש אין קשר לעולם מוסלמי שרק חונק את האישה .
            אין התקדמות רק חלול הגוף והנפש באופן יום יומי.
            העולם החרדי מורכב מחצרות , מפלגים וכשאומרים בני – ברק זה כזה כללי ומסמן שהיה עלי להתקומם וכך עשיתי.

          • אסתי ירושלמי

            אני לא אכנס איתך כאן להבדלים בין גישות דתיות. זה תחום נרחב ומלא בפרטים. את האיסלם הנקי מדיעות קדומות אני מכירה היטב. גדלתי באירן וספגתי לא מעט מהתרבות הזו. בכל דת יש עקרונות ראויים לשבח והרבה עושר וחוכמה. מה שבני האדם עשו מזה, כאן כמו גם שם, זה כבר סיפור אחר. וזה הצד שאני לא מתחברת אליו. אני לא חיה דרך חיים דתית. אבל בהחלט יש לי ניסיון נרחב בתחום הנסתר, כך שאני מחשיבה את עצמי דתית לא פחות מכל "דתי" אחר.

          • אני שמחה על כך ולכן אשמח אם לא תישגי בהכללות.
            בבני- ברק לא ביקרת.
            אינך מכירה חסידויות, אינך יודעת את ההבדל בינהן, אינך מכירה גישות והשקפות חדשות שהתעוררו , ויכוחים לכאן ולשם אך את כותבת .
            אני לא אכתוב על אירן זה התחום שלך.

  3. חנוך גיסר

    מכיוון שהתחברתי למה שכתבת (בכשרון כה רב) ומכיוון ש"תחום ההתמחות" שלי כאן הוא נשים – לא נותר לי אלא לחזק את ידייך.
    את משתמשת בכתיבה בסגנון ציני מבורך לצורך מאבק בסטנדרטים הכפולים של החברה ובצביעות השולטת בה – החברה שמשתרעת מבני ברק ועד טהרן, אלא שהיא כוללת גם חלקים רבים בתרבות המערבית-חילונית ה"נאורה" כביכול.

    • אסתי ירושלמי

      זו תופעה שצריך להוקיע אותה כמה שיותר מהר. בעיניי גבר שלא מסוגל להתמודד עם העבר של האישה שאיתו הוא גבר מד לא סקסי 🙂

  4. גיורא פישר

    צודקת.
    לפחות לגבי.

  5. וואו! הכתיבה שלך מדהימה. ואני מסכימה לכל מילה. זה ידוע שנשים מסתירות את העבר המיני שלהן כדי לא להבריח גברים. אבל הן לא מבינות שאלה שבורחים הם בדיוק הגברים שלא כדאי להן להתעסק איתם.

  6. יעל ישראל

    דברים כדורבנות אסתי. התגעגעתי אלייך.

    וקחי רשימה. תשעשע אותך. קשורה לפרס.
    http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=11346&blogID=23

  7. אסתי, כתוב סוחף, וכמובן מנקודת המבט הנשית. חצי הכוס הריקה?
    ניסיון מיני עשיר אינו פגם או חיסרון. גם לא להפך.
    בנפש בריאה זה מעיד על תיאבון חיים ושמחת חיים.
    אבל נפש שרוטה היא כבר עניין אחר. מין יכול להיות גם תחליף עצוב לדברים אחרים.
    נדמה לי שעם השנים יש דווקא פחות צביעות ביחס למין, אבל אולי אני טועה.
    עם זאת הפער בין האידיאלים שעליהם מחנכים בנים ובנות לבין החיים עדיין קיים כמובן. נקווה שמי שלא שרוט/ה עמוק מדי יכול/ה לגלות איפה האמת ואיפה השקר.

    • אסתי ירושלמי

      אני לא חושבת שיש בנמצא אדם כלשהו שאין בו שריטה. ושריטה משמעה שהחיים השאירו עליך את חותמם. אכן אין כאן טוב ורע. וכל אחד יתמודד בהתאם לאיכות השריטה שבו ולאו דווקא כמות.

      • אחד קוראים לו עגנון נדמה לי כתב סיפור לא רע על זה בדיוק
        "הרופא וגרושתו"

  8. חני ליבנה

    אסתי, הספור ובעיקר דבריך רתקו אותי, כמה שאת צודקת, אני בחרתי לי גבר שיתן לי את החופש להיות אני{באמת עשיתי רשימה לפני ההחלטה להתחתן ןמלבד האהבה שיקדה זה היה מה שקבע} אבל כמובן שלא הכל צריך לספר,{ולא ספרתי ואני עדיין לא מספרת} שני הצדדים, אני אוהבת את כתיבתך

    • אסתי שמסתי ביליבילי בסטי
      צינגלה מינגלה לוף לוף לוף

      • איזה יופי

        איזה יופי
        בובה נמתחת
        עם קפיץ בת–

        (הנוער העובד,קן דרור,יולי 1982

© כל הזכויות שמורות לאסתי ירושלמי