בננות - בלוגים / / גני הזהב של סנקטאפו
אַחֲרֵי שֶׁהִתְיַתַּמְתִּי מֵעַצְמִי, נַעֲשֵׂיתִי רָעֵב
  • יקיר בן-משה

    נולדתי בתאריך בלתי מעוגל, יש לי חולצה מנומשת עם פסים שחורים, וברגע זה ממש מוריד את העפעפיים לתוך הגוף. מלמד כתיבה יוצרת במסגרות שונות ברחבי הארץ, עורך ספרי שירה ופרוזה, עורך ספרותי של בית ביאליק, עורך ספרותי לפרויקט שירה על הדרך מטעם עיריית תל אביב-יפו, מנהל אמנותי לפסטיבל השירה הבינלאומי "שער"

גני הזהב של סנקטאפו

 

חברים יקרים, באושר ובגאווה אני שמח לבשר שבימים אלו יצא לאור ספר הילדים שכתבתי, "גני הזהב של סנקטאפו" – אגדת חלום לבני כל הגילים. את הספר, שראה אור בהוצאת חרגול-עם עובד, איירה דנה דרויש, את ציורי הילדים איירה איריס קובליו. בתקווה שימצא חן בעיניכם

 

15 תגובות

  1. עכשיו אני צריכה או להחזיר את בנותי אחורנית בשעון הזמן או לזרזן להביא נכדים – או על פי המתאבן להניח שיש כאן מעין אלגוריה לבני כל הגילאים. לתחושתי, יקיר, זה הכיוון – ג. אני טועה? והעיקר שהמתאבן אנין – וגם מושך עין. בהצלחה רבה

  2. גיורא פישר

    הפרק הראשון מסקרן, הציורים יפים יפים.
    האם רק בדמיון שלי מהדהד בשמה של העיר הקסומה -שמה של העיר האבודה קסנאדו?
    בהצלחה לאמנים.
    גיורא

  3. יקיר בן-משה

    ענת וגיורא היקרים
    תודה על המלים החמות – כן, הספר נועד לכל הגילאים, זוהי אגדה שפעמוני הענק וגנו והנסיך המאושר של אוסקר וילד, כמו גם בוודאי הנסיך הקטן, מהדהדים בה בעוז. אין ספק שזוהי מטאפורה לכל אדם. מבחינת השם, לא חשבתי על קסאנדו, המלה סנקטאפו ברחה לי מהפה, התעטשה מהדמיון – כמו שקורה לפעמים כשאנו נמצאים ברווח בין המלים לבין העולם.

    • כמו שאמר מדען דגול (על עצמו) – עמדת על כתפי ענקים. לא קל, ובתנאי שמיטיבים להרחיק ראות ולעמוד ברגליים יציבות ואמיצות. יישר כוח ומעתה השמים הם הגבול.

      • יקיר בן-משה

        השמים אינם הגבול, בטח לא האדמה, לא המלים ולא הדממה – האדם האחר הוא הגבול.

  4. לוסי אלקויטי

    יפה מאוד! מלא אווירה. עבודה אמנותית. אחפש בחנויות.

  5. יקיר היקר, איך שאתה מתחיל לדבר – עולה חיוך על שפתי. יש יופי בדיבור/בכתיבה שלך שרושמת כססמוגרף את תנודות רעידת המוח המצחקק/רציני….
    והציורים, הציורים כל כך יפים….
    אפילו שיום ההולדת שלי עוד הרבה זמן, אני ארוץ לקנות לעצמי מתנה…:)
    בהצלחה רבה….

    • יקיר בן-משה

      תמי היקרה, איזה מזל שנולדת! יום הולדת שמח, אני מקווה שעצמך יאהב את המתנה שאת קונה לו. מגיע לו – הוא חי כל-כולו בשבילך. באהבה גדולה.

  6. יקיר יקירי, הספר מעורר מחשבה, וניכר שכתוב בידי משורר ניפלא. הספר מעורר שאלות על העצמי המתמלא, המתרוקן, על מקומה של החברה בחיי הפרט, על הצרכים המשתנים, והנסיונות לבדוק מה נכון לי בקשרים עם הסביבה, לבד? עם? בלי? ביחד?
    הוא בהחלט גם פונה למבוגרים, שהרי גם אנחנו רוצים את הביחד והלחוד. שאפו על ההישג, האיורים יוצרים תחושה של חלום ופנטזיה המתאימה כל כך לסוראליזם של הסיפור הניפלא הזה.

    • רוחה שפירא

      יקיר יקר!
      ברכות על הספר היפה. המילים והאיורים נוגהים ונוגעים.
      בשבילי יש בו משפט מפתח והוא:
      "…ופתחה שעריה אל האנשים
      כבוא השקט אל הרעש והלילה אל היום,
      כבוא האהבה אל סודה."
      ומכאן גם נובע הקסם והנס שבםיפור.
      תודה.

  7. טובה גרטנר

    היי יקיר
    מה שיפה זה הצורך לכתוב לילדים, ההרגשה שאתה מבין אותם ואת הנימה הנפשית שלהם.
    באחד הימים ראיתי אותך ואת בינך הולכים בבוקר, כניראה לגן, קודם הסתכלתי על הילד ואז גם ראייתי אותך.
    בהצלחה עם הספר
    להתראות טובה

    • יקיר בן-משה

      אורה, רוחה וטובה הקדושות והיהלומיות – אני קד לכן אלף קידות. תראו מה זה! הפכתן את הלחיים שלי לאדומות. תודה, תודה על המלים החמות.

  8. לי עברון-ועקנין

    נשמע ונראה נהדר! ואיך האבהות פעלה עליך מהר! 🙂

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות ליקיר בן-משה