בננות - בלוגים / שירה ארד / נעילה / לאה גולדברג
שירה וּמחשבות
  • שירה ארד

    כן

נעילה / לאה גולדברג

 

א. הַשֶׁמֶשׁ תִּפְנֶה

הַשֶּׁמֶשׁ הַגְּלוּיָה הַזֹּאת יוֹדַעַת

אֶת חֶרְפּוֹתַי פָּחוֹת מֵאֲפֵלַת

לֵילוֹת אֲשֶׁר טָבְלָה בַּחֲלוֹמִי.

 

אָנוּ צוֹפוֹת זוֹ בְּזוֹ

בְּלִי בּוּשָׁה

מֻרְגָּלוֹת בִּצְבִיעוּת הַחִיּוּךְ

וּבַוִּתּוּר

הַמַּעֲמִיד פָּנִים

שֶׁל אֹמֶץ-לֵב.

 

וְרַק בְּצָהֳרֵי תַּמּוּז, אוֹרָהּ

אוֹמֵר לִי בְּפָנַי אֶת הָאֱמֶת

וַאֲנִי מַשְׁפִּילָה אֶת עֵינַי.

 

אֵין דָּבָר,

עוֹד מְעַט,

הַשֶּׁמֶשׁ תִּפְנֶה.

וְהַלַּיְלָה

יַעֲשֶׂה בִּי פְּלָאִים

בְּלַטְּפוֹ

צַלְּקוֹת חֶרְפָּתִי.

 

ב. כִּי פָּנָה יוֹם

בְּיָמִים לֹא בָּכִיתִי, וְגַם

בַּלֵּילוֹת

בְּסוּגַר בִּזְיוֹנִי הַבּוֹדֵד

לֹא זָכִיתִי

בְּחֶסֶד הַדֶּמַע.

רַק בִּפְנוֹת הַיּוֹם הַשְּׁמִינִי,

עֵת הַיּוֹנָה הָאַחֲרוֹנָה

פָּרְשָׁה מִן הַכִּכָּר,

וְקוֹלוֹת נְעָרִים נִרְתְּעוּ

מִפְּנֵי תַּמְרוּרֵי הָעַרְבַּיִם,

הָלַכְתִּי הַבַּיְתָה וְלֹא

הֻבְהֲרוּ לִי קַוֵּי פְּסִיעוֹתַי.

וְכַאֲשֶׁר שָׁאַלְתִּי אִישׁ זָר

לְדַרְכִּי וְרָאִיתִי

בְּעֵינָיו תִּמָּהוֹן שֶׁל חֶמְלָה

נְבוֹכָה, הֲבִינוֹתִי

שֶׁאֲנִי הוֹלֶכֶת בָּרְחוֹב

וּבוֹכָה.

 

וְלֹא רָוַח לִי.

 

ג. פְּתַח לָנוּ שַׁעַר

בְּזֶה אַחַר זֶה קוֹרִים לִי

מִקְרִים שֶׁבְּעֵת אַחֶרֶת

הָיוּ מַדְלִיקִים בִּי אֶת כָּל

פָּנָסֵי הַשִּׂמְחָה.

וְהָיִיתִי הוֹלֶכֶת יָפָה,

זְהִירָה, פֶּן יִכְבּוּ,

וְנוֹשֵׂאת בִּי הָלֹךְ וְנָשׂא

הַכְנָעַת הוֹדָיָה.

 

אֲבָל עַל הָרֶקַע הַזֶּה

הַלֹּא הֵם בִּרְקֵי קַיִץ,

חֲזִיזִים -

וּבְהֵעָלְמָם

הֶעָבִים כֵּהִים עוֹד יוֹתֵר

וּבַמַּחֲנָק

אֵין צִפִּיָּה לְגֶשֶׁם.

 

הַשָּׁמַיִם עוֹמְדִים אֲטוּמִים.

פְּתַח לָנוּ שַׁעַר.

 

ד. נְעִילָה

 

לֹא לִמְּדוּנִי לַעֲמֹד בִּתְפִלָּה.

לְמַעְלָה, בְּעֶזְרַת נָשִׁים,

הָיְתָה אִשָּׁה אַחַת נוֹשֵׂאת קוֹלָהּ

מֵעֵבֶר לְמִלִּים וּפֵרוּשִׁים

לֹא מוּבָנִים לֹא לָהּ

וְלֹא לֶאֱלֹהֶיהָ.

 

הִיא נִשְׁכְּחָה מִכְּבָר בֵּין שְׁאָר הַנִּכְרָתִים.

וַאֲנִי בְּאֶרֶץ אַחֶרֶת,

רוֹצָה לִצְעֹק כָּמוֹהָ

וְאֵינֶנִּי יְכוֹלָה:

אֵינִי זוֹכֶרֶת

אֵיךְ מְדַבְּרִים אֶל מַלְאָכִים מֵתִים

בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה.

17 תגובות

  1. העליתי לכאן את אחד השירים המופלאים ביותר (ויש לא מעט) של לאה גולדברג.

    תודה למוישלה שעזר לי להעלות אותו, והשלים לי את שני הפרקים האחרונים שלא היו ברשותי.

    גמר חתימה טובה לכולכם.

  2. תודה שירה שהבאת, תודה למוישלה שסייע.
    עונג צרוף. אדפיס ואקרא שוב ושוב.
    והלוואי והשמיים לא יעמדו אטומים. והלוואי וייפתח לנו שער.

  3. מופלא ומזעזע.
    אני אוהבת מאוד את לאה גולדברג. תודה שהבאת.

  4. שירה, תודה! גמר חתימה טובה. א.

  5. מי שמכיר ועקב יודע שכל חלבה ודמה יושבים בכל אות ומילה; זאת גולדברג המיוסרת ולמודת האכזבה, והשירים מדברים בעד עצמם. תודה שהבאת וחתימה טובה.

  6. יהונדב פרלמן

    תודה שירה מעומק הלב.
    שירים מרגשים מאוד.

  7. נְבוֹכָה, הֲבִינוֹתִי

    שֶׁאֲנִי הוֹלֶכֶת בָּרְחוֹב

    וּבוֹכָה

    אין כלאה שעיניה רכות ושיריה איתנים
    שירתנו תודה וחתימה טובה

  8. שירה תודה.מצמרר, מקלף ומשאיר את העור חשוף.

  9. תודה שירה שהבאת את השיר המיוחד הזה. גמר חתימה טובה.

  10. תודה שירה שהבאת את השיר הזה, בושה שלא הכרתי, עכשיו אני קוראה בו שוב ובוכה

  11. אכן, שיר נפלא ומתאים מאוד לתקופה.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לשירה ארד