תְּמוּנָה/ארז פודולי כְּשֶׁהַלַּיְלָה סְוֶדֶר כָּבֵד וְאָפֵל אַתְּ נִסְגֶּרֶת מִמֶּנִּי שׁוּב, מְקַבַּעַת הֶבְזֵקִים שֶׁל זִכָּרוֹן בְּחֶדֶר חֹשֶׁךְ אֵינְסוֹפִי. אֲנִי בַּחֶדֶר הַסָּמוּךְ מְחַמֶּם מִרְצָפוֹת כְּמֵהוֹת מַגָּע וּמַמְתִּין: אוּלַי תֵּצְאִי אֵלַי וְנֶאֱסֹף תַּשְׁלִילִים שֶׁל אַהֲבָה לְהַדְבִּיק בָּאַלְבּוֹם הַמִּשְׁפַּחְתִּי. גַּם הַלַּיְלָה עוֹבֵר: רֵיחוֹ הֶחָרוּךְ שֶׁל הַבֹּקֶר מַגִּיעַ וְאִתּוֹ פֶּתֶק שֶׁיָבַשׁ כְּבָר עַל הַשַּׁיִשׁ "הַנְּיָר סוֹפֵג הַכֹּל", הֲרֵי אָמַרְתְּ לִי לֹא-פַּעַם ...
קרא עוד »