הפינה של נעמי סופרת ועיתונאית

את התגובה החביבה הזאת שלחו לי מקפה דהמרקר. כמה חבל ששולמית היא לא מבקרת טלוויזיה 🙂 אגב, יש בכלל מבקרת טלוויזיה? shulamit 26/2/08 22:05:   "הכי אהבתי את המשפט האחרון והפרובוקטיבי של דב אלפון, שגם עשרתלפים בלוגרים לא מהווים תחליף ל-400 כתבי עיתון הארץ.  כשקראתי את דברי דב אלפון קלטתי שבשנה האחרונה אני כמעט ולא קוראת את "הארץ". עשרות שנים קראתי את הארץ. ...

     אז זהו, התוכנית מקורות יודעי דבר עלתה לאוויר, עד עכשיו היו שתיים וביום שלישי הקרוב בשמונה וחצי בערב – השלישית. כמו שכתבתי בפוסט הקודם אכן נטלתי את נפשי בכפי. עדיין יש חריקות וזה ממש לא קל אם לדבר בלשון המעטה. מטבע הדברים תוכנית מן הסוג הזה ועוד בחיתוליה, גוררת לא מעט ביקורת וגם זה קשה. אם כי יש לי פיל, אין לי, ממש אין לי עור ...

זהו זה חברות וחברים, ביום שלישי הקרוב, ב- 12 לפברואר שעה שמונה ושלושים, יתחיל פרק חדש בחיי.  עשרים ושלוש שנות עבודה עיתונאית, שני ספרים (כבודו והעליונים) ועכשיו אני שמה את נפשי בכפי ועולה לאוויר.                        http://b.walla.co.il/?w=/3050/1227907

      חברים, זה מה שהיה לרביב דרוקר להגיד בבלוג שלו על הפוסט שכתבתי עליו כאן.  מה לעשות, זה מה יש, וחשבתי לנכון לחלק את הגיגיו אתכם כאן, כולל תגובות הקוראים שלו.    displayEmail(', 'raviv', 'drucker10.net', 'רביב דרוקר')רביב דרוקר (האתר שלי) , 16:31 13/1/2008: התגובה היא לטור הזועם של העיתונאית נעמי לויצקי: א. הספר שכתבה גברת לויצקי "העליונים" הוא, בעיניי, ספר נהדר שפותח חלון ראשון ...

    אנא חברים עזרו לי לפענח חידה. למה עיתונאים מסוימים לא מסוגלים לפרגן?   קחו למשל את רביב דרוקר, פרשן פוליטי פעלתן מאד בערוץ עשר ומגיש ביחד   עם עופר שלח את הגירסה שלהם לאולפן שישי.  רביב דרוקר הוא גם בלוגר בנענע 10, שם הוא מרבה להגג, בעברית לא הכי  משובחת, ולקטר על אחרים. לקחו לו גזלו ממנו, לא נותנים לו – פעם ידיעות ...

    תראו אותם, ראיתם פעם פילים משחקים בכדורגל? אלה החברים החדשים שלי ומאז שחזרתי מן הביקור אצל הפילפילון שלי שימבה, כמעט אין יום שבו אני לא נזכרת בחבורה המופלאה הזאת בחיבה, בחום ובגעגוע.  הנה שוב האתר למי שמעוניין לאמץ פילון והאמינו לי זה לא רק עונג אמיתי, אלא גם מסייע לשמר בטבע את החיה המדהימה הזאת. בכל חודש תקבלו דיווח על הפילון שלכם, בסיפורים ובתמונות. התמונות ...

  מדי ערב, אם הזמן מאפשר לי, אני נוהגת לקרוא את הניו יורק טיימס ברשת. בעיקר את מדורי התרבות עם דגש על מוסף הספרים המיתולוגי של מהדורת יום ראשון. איכשהו נדמה לי שזה מחבר אותי למרכזה של התרבות בעולם, לסנטרום של הפופיק. ההצגות, הקונצרטים, תערוכות וכמובן המסעדות המדהימות והספרים החדשים שיוצאים ממש מדי יום ביומו. מעורר קנאה ממש. מאז שהוט לקחו ...

         In this decayed hole among the mountains In the faint moonlight, the grass is singing T.S. Eliot, The Waste Land   במילים אלה של המשורר בחרה הסופרת הנפלאה דוריס לסינג להוביל את ספרה    The Grass Is Singing . היה זה הראשון מתוך שורה של ספריה שקראתי בנעורי ובעיני גם היום זה הספר שמגדיר אותה. מתריס, מורד במוסכמות, ...

         הוא עמד לו בפאתי קרחת היער, ממש בתפר, היכן שהסבך דליל והעצים נמוכים. קטן הרבה יותר מששיערתי – מגיע לי בקושי עד למותן – הוא קטף עם החדק זרים של עלים, לפעמים יצא לו ענף קטן, הכניס לתוך פיו ולעס. בקושי הבחין בי מתקרבת, כדרכם של פילים, האוכל העסיק אותו הרבה יותר.  סביבו התגודדו הפילים הבוגרים יותר, בני שנתיים לערך, חלקם ...

                                        שכחתי עד כמה אפריקה מסעירה. למעלה מעשר שנים לא ביקרתי אותה, את היפה הפראית, הראשונית הזאת. כמו לצלול לתוך ספר בראשית, לעמוד נפעמת אל מול נפלאות הבריאה, מול ההרמוניה המושלמת של הטבע. בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ…"וַיאמֶר אֱלהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוך הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם" וספר בראשית לא מספר לנו איך הוא ...