הפינה של נעמי סופרת ועיתונאית
מחריד ממש מה שהתרחש אמש במועדון הנוער ההומו-לסבי בלב תל-אביב. לא קל יהיה למצוא את הרוצח השפל הזה וכמובן שעדיין איננו יודעים מהיכן הוא בא, אולם תהא התוצאה אשר תהא, ברור שמדובר בפשע שנאה. האש הזאת כוונה לעבר קבוצת אנשים מאוד מסוימת.
צעירים וצעירות, שגם כך חייהם אינם סוגים בשושנים – שכן למרבה הצער הסובלנות וקבלת השונה אינם הצד החזק שלנו בלשון המעטה – מצאו סוף סוף פינה שקטה שבה הם יכולים להתכנס ולהיות הם עצמם ועם עצמם וגם רגע הנחת הקטן הזה נלקח מהם עכשיו בברוטאליות. לא צריך להיות לסבית או הומו כדי להזדהות עם האימה והמצוקה. צריך רק להיות בן-אדם.
אני ממליצה מכל הלב לקרוא את הפוסט שכתב אייל גרוס ברשימות. אייל הוא ידיד שלי, והוא הומו מוצהר, פרופסור למשפטים ואחד מעמודי התווך של הקהילה ההומו-לסבית. הפוסט שלו אישי מאוד, דברים מנקודת מבטו של מי שלחם במשך שנים למען זכויות הקהילה שלו ועכשיו הוא מוצא את עצמו הקורבן. הנה הקישור.
http://www.notes.co.il/gross/59124.asp
פשע מזעזע, שלא האמנתי שיכול להתרחש בתל אביב 2009. אני עדיין המומה. אני חוששת מאוד שאולי זה בן משפחה של בחור או בחורה גיי, כי למרבה הזוועה שמעתי בחדשות שיש משפחות של פצועים מהאירוע, שלא באו לבית החולים בכלל!!!
יעלה גם אני מזוזעזעת עד העצם והאמת שרציתי כבר לכתוב את מול בלילה אבל לא יצאו לי המילים מרוב זעם ואימה. גם היום בקושי. כן, הזוועה התרחשה בלב הנורמאליות אבל אני לא חשבתי שאנחנו חסינים. במקום שיש גזענות והסתה, אף אחד לא חסין.
אחרי רצח ראש הממשלה יצחק רבין הי"ד
אני כבר לא מופתעת ולא מתפלאה
ולב תל אביב כבר לא מושג נכסף
אלא לב מדמם
שולמית היקרה את כל כך צודקת וגם הלב שלי מדמם. נכנס אדם למועדון נוער ויורה לכל הכיוונים ללא הבחנה, לא חשוב את מי הוא הורג, העיקר להרוג בהם. נדמה לי שגם הזוועה הזאת תהיה לקו פרשת מיים בחיינו כאן בארץ הקשה הזאת.
יעלה יקרה, באיחור הבחנתי שבטעות התגובה שכאן למעלה יצאה אנונימית. כמובן שזו התגובה שלי לדברים הנוגעים שאת הבאת לפוסט הכואב הזה שלי.
נעמיתי תודה שהבאת. קראתי את דבריו ודבריך. מאד קשה היום הזה
תודה איריסיתי ולדעתי לא די בעצב הפעם. אנחנו מחויבים לחשבון נפש של ממש. את זוכרת את אירוע הדקירה במצעד הגאווה בירושלים? כבר אז חשבתי שהיחס היה סלחני מדי.
אכן פשע נתעב ומזעזע. קראתי גם את רשימתו של איל גרוס ואני מאד מזדהה איתו.
עדנה יקרה, הבאתי גם את רשימתו של איל גרוס משום שראיתי בה זעקה גדולה של המיעוטים הנרדפים, כל מי שנתפסים כשונים, כלא שייכים לאיזה מיין סטרים שמישהו אי פעם החליט שזה הנכון והמקובל.
נעמי
תודה על דברייך הנוגעים ועל הקישור לדברי איל גרוס
מעולם לא היה לי ברור כמו היום הקשר בין אלימות מדינה ואלימות היחיד.
הדם המותר. אוי לנו.
מירי, תודה לך על המילים החמות. מעניין מאוד הקישור שאת עושה בין אלימות המדינה לאלימות היחיד ולמעשה הרי גם בשרות המדינה היחידים הם שמבצעים בפועל את המעשים האלימים. אני דווקא חושבת יותר על הקשר בין גזענות ואפתיות של חברה לבין אלימות נפשעת מן הסוג הזה.
לא תרצח!
כן רות, הלוואי אמן
אין ספק שהרצח הזה יהפוך לעוד אבן דרך בתולדות הדמוקרטיה הישראלית האזוקה והמתלבטת בקורים של שנאה ופחד
המעשה הנורא הזה יחזור כבומרנג לעושהו
ריקי יקירתי, הלוואי שתצדקי והמעשה הנורא הזה יחזור כבומרג לעושהו. כמו שזה נראה לי כרגע הבומרנג שוב ושוב חוזר אלינו כחברה.