טיפ טיפה
  • אליענה אלמוג

    עובדת סוציאלית קלינית, מנחת קבוצות, מטפלת, מתרגמת, כותבת, מלמדת. שרה קצת אופרה, קוראת שירה, מתרגשת מספרי ילדים, רוצה לראות את השקיעה כל ערב, מגדלת כלב ושני חתולים. תל אביבית שגדלה בעיר הזו וקשורה אליה בעבותות של סנטימנטים. אוהבת את רחוב בן יהודה בסתיו, את חוף הים בחורף, את כל הרחובות הקטנים באביב. בכלל מאד אוהבת. אני שרה כשאני נוהגת, מזמזמת כשאני מבשלת, מהמהמת במקלחת ומדברת מתוך שינה.

קובי מידן וחסדיו של העולם

בשבת המעורפלת הזאת אני יושבת מול המחשב ומאזינה לקובי מידן קורא את הסיפור שלי "לוטרה" בתכנית שלו בגלי צה"ל. במקרה גיליתי שזה מה שהוא עושה מדי לילה בשבועיים האחרונים. זה מעמת אותי עם כל כך הרבה עניינים לא פתורים שקשורים לכתיבה ולפרסום ולחשיפה ולאומץ ולבושה. כנראה שלא סתם אני מתמהמהת עם כל פרסום. כנראה שלא סתם אני נמנעת מלהסתובב בחוגים ...

קרא עוד »

אולי תבוא בחורף

לבדי אאמץ לחיקי טיפות גשם שחדרו מתוך החור. אישה שיש לה חור בתקרה אינה אומרת לא לשום הזמנה.  מעל החור ענן ומעליו שמש כשיחליפו ביניהם מקומות לא איענה עוד להזמנות, אחשוף את עורי הלבן אל החור אתענג על כל קרן אשב בבית אקרא שירים של סילביה פלאת' אלטף את החתול אשתה חלב לבן מתוך כוס שקופה. כשתרד החשיכה אציץ מלמטה ...

קרא עוד »

שוב היא כאן

המון זמן לא הייתי כאן. אני לא לגמרי יודעת מה גרם לי ללכת. כנראה ששלל התגובות המעליבות והמקטינות שקיבלתי כאן מכל מיני מרושעים שמסתובבים בעולם ומחפשים לאן הם יכולים להשליך את הרפש שממלא אותם, הבריחו אותי אל מקום מסתור.   אבל חבל היה לי לא להיות כאן והבלוג שלי יקר לי ויש כאן לא מעט נשים ואנשים יקרים ומרתקים שהייתי ...

קרא עוד »

ג'ים גרימסלי

את ימי החג האחרונים הקדשתי בין היתר לקריאה חוזרת בטרילוגיה המופלאה של ג'ים גרימסלי שמספרת את סיפור משפחתו ובגרותו של דן קרל. הספרים בטרילוגיה הם "הטביעה שלי", "ציפורי חורף", ו"נחמה ואושר" שיצאו שלושתם בהוצאת גוונים. מישהו מכיר את גרימסלי? אני מניחה שכן. מקווה שכן. אני לא יודעת הרבה על הביוגרפיה של ג'ים גרימסלי, אבל מה שאני כן יודעת מספיק כדי ...

קרא עוד »

אם תראו סוכה עפה תדעו/ אהרן אלמוג

אם תראו סוכה עפה תדעו/ אהרן אלמוג   אם תראו סוכה עפה תדעו היא של אבי 50 שנה עמדה. נמאס לה עזבה. כמו סוף כולנו לעזוב. ראו השכנים את הסוכה עפה הראו עליה באצבע לילדים זה של בן ציון, אמרו, זה של בן ציון סבי קרא לבנו בן ציון כשגילה לו חיבה קרא לו: ציון הביט אבי בסוכה ולא האמין ...

קרא עוד »

סיפור קצר (ואולי לא כל כך, אבל בכל זאת)

      לוטרה   שבוע לפני הנסיעה שלי אלון מתחיל להתווכח איתי. "מה זה צריך להיות הסיפור הזה?" הוא שואל אותי בקול רם, כמעט צעקה, "מה פתאום את עוזבת שתי ילדות קטנות בבית ונוסעת לאיזה אישה שאת אפילו לא מכירה?" "אני חייבת לנסוע." אני אומרת לו. התשובה שלי מרגיזה אותו. "את חייבת להישאר עם הילדות שלך," הוא צועק,  "זה ...

קרא עוד »

בית חולים, בית כנסת, שירים

אני מתבוננת בך ממרחק צעיף אדום כרוך על כתפייך  ושערך לא נע. אם תוכלי, אמרי לי נא איך הבקיע יופי כיופייך את דרכו אל תוך ימי. הסבירי לי מדוע לבי מתרחב לנוכח דמותך ומתמלא עדנה שלא ידעתי כמותה מאז היותי ילדה כשגחנתי להריח פרח ללטף חתול תועה או ללכוד במבטי קשת צבעים שנוצרה בכתם שמן על כבישי חיי.   חודש ...

קרא עוד »

יום שלישי ארוך וכו

לקום בבוקר לנוסע לעבודה באיילון דרום עמיר לב שר בקול הצרוד שלו ואני זוכרת איך ישבתי מולו בקמלוט הישן ברחוב שלום עליכם והוא הדליק לעצמו סיגריה ושר במגפי הבוקרים שלו ופתאום בא לי לשמוע צליל מפוחית ובאוטו יש דיסק של ברוס והמפוחית שלו מביאה אותי לעבודה  ועובדת עובדת עובדת וכמו תמיד זה לא קל ואחר כך מגיע גרשון ולגרשון יש ...

קרא עוד »

יום שני ארוך במשפט ארוך אחד

בבוקר חם והמזגן מקולקל וגרשון הטכנאי לא יכול לבוא ולא יכולה לעבוד מרוב שחם חם חם והלכתי לבית הקפה השכונתי וישבתי ותרגמתי עד שהרגשתי שתכף מגרשים אותי משם וחזרתי הביתה לתופת החמה וישבתי מול המאוורר וניסיתי לכתוב ולא הצלחתי והפרח בעל פני האנוש הביט בי במבט מעולף ורציתי להסביר לו שגרשון יבוא רק מחר ולא מצאתי מילים והחתולים מביטים בי ...

קרא עוד »

יום ראשון ארוך במשפט ארוך אחד

קמתי בבוקר ואיש עם תואר אצולה ביקש שאכתוב לו סיפור על גבר ואישה במערת הסלע, וישבתי מול המחשב וכתבתי את הסיפור ושלחתי והתביישתי והסמקתי ושמחתי והלכתי לעבודה ועבדתי עבדתי עבדתי ומסביבי בעבודה כאב וצער ודמעות ותקווה ועבדתי כמעט אחת עשרה שעות וזה קשה קשה קשה ובאתי לביתי וכדי להתגבר על העצלות רצתי ברחוב רוקח בואך בני אפריים והתנשפתי כמו קטר ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לאליענה אלמוג