בננות - בלוגים / / כמה מילים על חיות
טיפ טיפה
  • אליענה אלמוג

    עובדת סוציאלית קלינית, מנחת קבוצות, מטפלת, מתרגמת, כותבת, מלמדת. שרה קצת אופרה, קוראת שירה, מתרגשת מספרי ילדים, רוצה לראות את השקיעה כל ערב, מגדלת כלב ושני חתולים. תל אביבית שגדלה בעיר הזו וקשורה אליה בעבותות של סנטימנטים. אוהבת את רחוב בן יהודה בסתיו, את חוף הים בחורף, את כל הרחובות הקטנים באביב. בכלל מאד אוהבת. אני שרה כשאני נוהגת, מזמזמת כשאני מבשלת, מהמהמת במקלחת ומדברת מתוך שינה.

כמה מילים על חיות

 

כשחזרתי הביתה הערב, אחרי יום עבודה מייגע ופגישה לילית אצל יועצת המס, מצאתי חתול אפור וזר שוכב על המיטה שלנו ומנמנם.
אחר כך ראיתי שהחצר שלנו והמדשאה הקטנה שברחוב מלאות בגורי קיפודים. הצלחתי לספור חמישה בינתיים. אחד מהם כרסם מתוך תבנית של עוגה מוכנה, כזו שקונים בסופרמרקט. אכל פירורים.
איזו מתיקות מופלאה יש בגורי הקיפודים הללו. חבל רק שאי אפשר ללטף. יש להם אפון מחודד וקטן ופה זעיר וכנראה גם עיניים, שלא יכולתי לראות ולכן דמיינתי לי אותן, עיני כפתורים שחורות וזעירות, מתבוננות בי.
וכמובן, אושיק האחד והיחיד, אהוב ליבי, הכלב השחרחר שלי, הנבון וטוב הלב.
קודם הוא אכל. עכשיו הוא נח.

 

13 תגובות

  1. יש לי חולשה לקיפודים, מתה על החיות הקטנות והקסומות האלה. מזמן שלא נפגשתי בקיפוד.

    • באמת יש בהם משהו קסום.
      ומכיוון שבמקרה אני יודעת שאת יודעת איפה זה יד אליהו, את מוזמנת לבוא ולראות אותם 🙂

      • אוי, רציתי להגיד לך שבילדותי היו הרבה קיפודים ביד אליהו, ועכשיו בפתח תקווה אני לא מוצאת בכלל, וששכחתי שאת גרה ביד אליהו..
        תודה על ההזמנה אליענה.

      • אליענה מתוקה
        גם אני אוהבת קיפודים, הם מייצגים את הנתינה בקלפים אינדיאנים. שיר ששהזכיר לי שיגרה מבורכת. ובית. בעיקר בית. לילה טוב

  2. ואל תשכחו את שמוליקיפוד…

  3. מירי פליישר

    אוי כמה נעימות

    יש לי סיפור על קיפוד בפוסט הזה
    http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=36&itemID=189

    זוכרת אותו בנועם

    • מירי איזה סיפור מקסים על תינוק קיפוד. התינוקות שמסתובבים אצלי בחצר לא משמיעים שום קול. אבל אוכלים בהנאה את האוכל של אושיק.

      • אסתי ג. חיים

        גם ליד ביתי מתגוררת משפחת קיפודים. לפני זמן-מה ניסה קיפוד בוגר לרדת במדרגות הכניסה לחצר, אבל רגליו היו קצרות מידי. הוא הכדר והתגלגל למטה. יש לי חיבה אליהם, מפני שעל אף גודלם הזעיר, יש להם יכולת להגן על עצמם, ומשום שניהם הנבונות, המתוקות והשקט שלהם, אי-אפשר להתיייחס לקוצים שלהם כאל משהו דוקרני באופיים, בניגוד לדורבנים.

  4. אוי איזה חמידות ואושר צרוף. קודם כל האפוריקו הזה בהחלט עושה מצב רוח טוב, איזה בובון, עושה כמו זהבה ושלושת הדובים. והגורון קיפוד… אוי אוי, מתה עליהם. לפעמים הם באים לאכול את האוכל של החתולים למטה. כאלה בבובונים. בגורים אפשר קצת ללטף כי הקוצים די רכים.

  5. וואו אליענה, איפה את גרה שנכנסים לך חתולים זרים למיטה וגורי קיפודים מסתובבים לך ברחוב?:) לי זה אף פעם לא קורה. אבל נשמע מחמם לב!

  6. גם לחצר שלנו (של הוריי בעצם) באו פעם זוג קיפודים והשתקעו.
    ואפשר להקדים בשעה וחצי ולאחל לך יומולדת שמח? מזל טוב, חיבוקים ונשיקות ואיחולי אושר :).

השאר תגובה ל יודית שחר ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאליענה אלמוג