בננות - בלוגים / / האישה שלא זקוקה לכלום
טיפ טיפה
  • אליענה אלמוג

    עובדת סוציאלית קלינית, מנחת קבוצות, מטפלת, מתרגמת, כותבת, מלמדת. שרה קצת אופרה, קוראת שירה, מתרגשת מספרי ילדים, רוצה לראות את השקיעה כל ערב, מגדלת כלב ושני חתולים. תל אביבית שגדלה בעיר הזו וקשורה אליה בעבותות של סנטימנטים. אוהבת את רחוב בן יהודה בסתיו, את חוף הים בחורף, את כל הרחובות הקטנים באביב. בכלל מאד אוהבת. אני שרה כשאני נוהגת, מזמזמת כשאני מבשלת, מהמהמת במקלחת ומדברת מתוך שינה.

האישה שלא זקוקה לכלום

האישה שלא זקוקה לכלום

פתאום נבהלת.

כבר שנים היא לא זקוקה.

אהבה

תשוקה

רעב

חלום,

כולם זרים לה, לא נוגעים

מחליקים על פני העור

כמו היה עשוי

שמן זך של הכחשות.

היא עיוורת

לוורדים האדומים בגינת הבית

לוורידים הכחולים בגינת ירכיה

ופתאום נבהלת.

משהו,

איזה ניצוץ

זכר למה שהייתה מזמן

מפעם בריאותיה ולא מרפה

משהו,

כמו מראה של מים זורמים

כמו טעם של מנגו בשל

משהו גורם לה לרצות

להצטרך

להזדקק כמו שלא רצתה

כמו שניסתה לשכוח.

 

27 תגובות

  1. אוי, זה ממשיך את הצלבים של הנזירות… באופן אחר אבל דומה.
    שיר יפה אליענה
    יפה "שמן זך של הכחשות" ויפה תיאור הזמן וההכחשה ב"היא עיוורת / לוורדים האדומים בגינת הבית /לוורידים הכחולים בגינת ירכיה"

    • תודה אמיר יקר. זה תמיד כל כך משמח אותי כשאתה מגיב. יש משהו מאד נדיב בתגובות שלך ואני מאד מעריכה אותן.

  2. נשמע כמו אמא… לא זקוקה לכלום, ויפה התיאור של קורבן נבהל מקורבניותו הניואנסית…

    אהבתי את הורדים/ורידים.

  3. השיר פשוט מהמם. אישה שבורה, שאיבדה טעם לחיים בשל ההכזבה, כך אני מבינה. הימים חולפים, החודשים והשנים והיא עדיין מצוייה בתוך הבועה הזו של רחמים-עצמיים.
    השיר בא ללמד אותנו, שדווקא זה אסור לעשות.
    אהבתי את השיר והמטאפורות שלו.

  4. היי
    אליענה אני אומרת שהיא נבהלה…
    זה מה שנותן תזוזה בחיים.
    להתראות טובה

    • יעל וטובה- תודה רבה!
      יעל- אף פעם לא אמרו על משהו שכתבתי שהוא מהמם.. תודה, זה היה נעים לשמוע.

  5. לדעתי, זה נפלא להיות זקוקה . אומרים: "איזהו מאושר השמח בחלקו" זה בעיניי לא זקוקה לכלום, ובלי קצת זקוקה ,זה מאוד משעמם לא?

    • סיגל, אני מסכימה איתך לגמרי. נדמה לי שלא להיות זקוקה זה ממש סבל.
      לגבי משעמם- אני לא יודעת, תמיד נדמה לי שבכל דבר אנושי אפשר למצוא עניין.

      • ברור שאפשר למצוא עניין גם בשיעמום. אבל נראה לי שעד לגבול מסויים . אפשר להתמכר לו, להגדיל מינון , להתפלש בו ובסוף מומלץ ללכת למוסד גמילה משיעמום, כדי שלא למות משיעמום .
        :0)

    • תמיד תהיתי מה היא אומרת ברברה סטרייסנד בשיר: people who need people are the happiest people in the world

  6. זה שיר טוב חביבתי, ואם תעשי לו ניכוש הוא יהיה טוב יותר.

    • תודה יודית 🙂 איפה כדאי לנכש לדעתך?

      • רוצה הצעת עריכה?

        • בטח שרוצה.

          • הרי לך הצעתי, את יכולה לדחות או לקבל חלק מ.

            האישה שלא זקוקה לכלום
            23/04/2008 13:13:21

            האישה שלא זקוקה לכלום
            פתאום נבהלת.,
            שנים שאינה זקוקה,
            אהבה
            תשוקה
            רעב
            חלום
            זרים לה, לא נוגעים
            מחליקים על פני עור
            עשוי שמן זך של הכחשות,
            עיוורת לוורדים האדומים בגינת הבית
            לוורידים הכחולים בגינת ירכיה
            פתאום נבהלת,
            ניצוץ
            למה שהייתה מזמן
            מראה של מים זורמים
            טעם מנגו בשל
            גורם לה
            להצטרך
            להזדקק כמו שלא רצתה
            כמו שניסתה לשכוח.

          • היי יודית, תודה על הצעת העריכה, אני צריכה לחשוב עליה, שלחו לי גם עוד הצעת עריכה ואני מרגישה קצת מבולבלת כרגע, כנראה גם קשה לי לשנות את מה שאני כותבת, למרות שאני מודעת לכך שזהו מכשול רציני.

  7. מי שלא זקוק לכלום גם אין לו כלום,
    בפרט אהבה שאותה חייבים לקבל ממישהו
    אחר בנוסף לעצמך.
    מצא חן בעיני השיר.

    • זה נכון מה שאתה אומר, רק שלפעמים זה גם מנגנון ההגנה היעיל ביותר. עד שהוא נסדק.
      ותודה רבה:)

    • זו הרי רק התרסה, אולי הענשה, היא זקוקה לכל ובכמויות, היא מורעבת מרוב לא כלום; יפה.

  8. ממש נגעת בי עם השיר הזה, אין לך מושג כמה. פשוט יפהפה ומקסים.

  9. זה הזכיר לי את הפוסט של ורד לוי, שכתבה שאסא כשר לא נזקק לדבר…

    טוב שבסוף היא נזכרת להזדקק. אני לא סובלת אנשים שלא נזקקים לכלום.

  10. רונית בר-לביא

    וואו, משהו נפתח בה,
    איזו חסימה.

    זה מבורך …

    דורש כל כך הרבה אומץ וריכוך ההגנות
    להזדקק שוב, לרצות, להצטרך.
    איזה פחד..

  11. אליענה
    רק עכשיו הגעתי לשיר היפה הזה שלך.
    הנקודה הזו בזמן שפתאום מתעורר משהו בגוף ובנשמה הנצרך למשהו שהיה ולא יהיה עוד, נוגע חזק מאד. איך שההדחקות וההכחשות שלנו לא מרפות והן מתדפקות ומתדפקות.

    • תודה רבה לכל מי שהגיב. התגובות שלכם משמחות ומחזקות.

      • אהובה! שיר יפיפה ועצוב. כמו זכאון שמזדחל לאיטו בגוף ובנשמה ואוכל כל פעם פיסה אחר פיסה. יש תקווה בשיר, כמה אופייני לך לראות את הטוב בכל מקום, בכל אחד/ת. אהבתי.

        • תודה רבה מותק. למרות שאני לא חווה את עצמי כמי שרואה את הטוב בכל מקום או בכל אחד, אבל הייתי שמחה להיות כזו.

השאר תגובה ל אליענה ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאליענה אלמוג