בננות - בלוגים / / לא מוכנה
טיפ טיפה
  • אליענה אלמוג

    עובדת סוציאלית קלינית, מנחת קבוצות, מטפלת, מתרגמת, כותבת, מלמדת. שרה קצת אופרה, קוראת שירה, מתרגשת מספרי ילדים, רוצה לראות את השקיעה כל ערב, מגדלת כלב ושני חתולים. תל אביבית שגדלה בעיר הזו וקשורה אליה בעבותות של סנטימנטים. אוהבת את רחוב בן יהודה בסתיו, את חוף הים בחורף, את כל הרחובות הקטנים באביב. בכלל מאד אוהבת. אני שרה כשאני נוהגת, מזמזמת כשאני מבשלת, מהמהמת במקלחת ומדברת מתוך שינה.

לא מוכנה

הערב מוצא אותי לא מוכנה לקראתו.

השרירים שלי רפויים, לא רוצים להימתח. הבטחתי לעצמי שאעשה התעמלות הערב. שאתרגם עוד עשרה עמודים, שאעיף מבט על התזה הבלתי נגמרת.

הבטחתי לעצמי שאשטוף כלים. שאשלם חשבון חשמל.

הבטחתי לעצמי שאהיה ערנית ונקייה מבפנים.

אבל הערב הזה מוצא אותי תמהה על עצם היותי.

מתנמנמת מול החלון בסלון, מנסה לבדוק את הזוויות בהן השיח שבחוץ נראה לי כמו משהו אחר.

מזוית אחת, כמעט 50 מעלות, כשאני עוצמת את עין ימין, הוא נראה כמו נקבת נשר מטילה ביצה.

כזו שאף פעם לא ראיתי.

כשאני עוצמת את עין שמאל הוא ענן ירוק.

מישהי אמרה לי שהדם של המחזור מצוין לעציצים.

גם גלולות נגד הריון עושות להם טוב, וגם לפרחים באגרטל.

הורמונים נשיים באמת יוצרים צמיחה.

אבל הערב הזה מוצא אותי לא מוכנה.

מתנמנמת. עוצמת את העין הזו ואחר כך את השנייה. מדמיינת גריפונים מטיילים בחצרי.

לועסת פלח תפוח אדום.

לא מוכנה.

 

 

18 תגובות

  1. זה מה שעושים כשלא רואים טלוויזיה :)).
    את מבטיחה לעצמך הרבה דברים. סיזיפה מגלגלת את הסלע כל היום, בערב צריכה לתהות קצת…

  2. יניב ברנר

    מוצלח. אפשר עצה? החלק עם התזה והתרגום הופך את זה למשהו יומני מדי לעניות דעתי, פרטי מדי. נראה לי – אם כי יכול מאוד להיות שאני טועה – שכדאי לך להוריד את זה.

    • יניב ברנר

      כל זה בהנחה שהתכוונת לכתוב שיר ולא הגיג לבלוג. כך או כך, יצא שיר

  3. משה יצחקי

    אליענה
    איזה מזל שלפעמים אנחנו לא מוכנים לקראת משהו או מישהו. הרפיון הזה מאפשר ללהיות להיות.
    ובתוך הנמנום והרפיון יש איזו התעוררות יצרית וחגיגה צמיחה וצבעים מבחוץ ומבפנים.
    יופי של ערב

  4. משה יצחקי

    אנא, אל תורידי את התזה
    היא יוצרת משחק יפה של ניגודים
    וניתן להתייחס אליה לא רק בהקשר הקונקרטי של עבודת תזה (אגב – על מה?) אלא כאיזה מטפורה לכל התיאור

    • אני חושבת שבאמת לא אוריד את התזה. גם כי בעצם לא התכוונתי לכתוב שיר אלא רק להגג מעט להנאתי, וגם בגלל שהתזה הזו לא יורדת לי מהראש לרגע. אפילו כשאני ישנה אני חולמת עליה.
      הנושא של התזה הוא החוויה של מתנדבות במרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית.
      ותודה משה:)

      • משה יצחקי

        אני יכול להבין למה הנושא הזה לא יורד לך מהראש, ומאידך למה לא העפת בו מבט באותו ערב שמצא אותך לא מוכנה לקראתו. נראה לי נושא מחקרי שיוצר מעורבות רגשית חזקה מאד.

  5. יעל ישראל

    יפה. (בא לי לנסות את דם הווסת על העציצים).

  6. מזכיר בעומק, את אולי אף פעם לא אגיע
    את יודעת אני מאמינה בגעגועים.
    זה מלא שירה.
    להתראות טובה

  7. מזדהה!

  8. אהבתי מאוד את " הערב הזה מוצא אותי תמהה על עצם היותי". גם לי יש תחושה כזו לפעמים.

השאר תגובה ל אליענה ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאליענה אלמוג