בננות - בלוגים / אליענה אלמוג / מיוריאל רוקייזר ודיווחים מהשטח
טיפ טיפה
  • אליענה אלמוג

    עובדת סוציאלית קלינית, מנחת קבוצות, מטפלת, מתרגמת, כותבת, מלמדת. שרה קצת אופרה, קוראת שירה, מתרגשת מספרי ילדים, רוצה לראות את השקיעה כל ערב, מגדלת כלב ושני חתולים. תל אביבית שגדלה בעיר הזו וקשורה אליה בעבותות של סנטימנטים. אוהבת את רחוב בן יהודה בסתיו, את חוף הים בחורף, את כל הרחובות הקטנים באביב. בכלל מאד אוהבת. אני שרה כשאני נוהגת, מזמזמת כשאני מבשלת, מהמהמת במקלחת ומדברת מתוך שינה.

מיוריאל רוקייזר ודיווחים מהשטח

עודד פלד פרסם כאן שני תרגומים מצוינים לשירים של המשוררת הנפלאה מיוריאל רוקייזר. אני רוצה להוסיף עוד תרגום אחד. לא אני תרגמתי אלא רות אלמוג שהיא גם אמא שלי ונתנה לי את רשותה לפרסם כאן את התרגום שלה. בעיני זה שיר נפלא.
ולפני שיגיע השיר דיווח קטן מהשטח:
רוני (אהובי היחיד) פגש אתמול את X שהיא עורכת בהוצאה גדולה ומוכרת. היא סיפרה לו שהיא קוראת את "דג הזהב" של לה קלזיו בעקבות הפוסט שלי שאליו הופנתה על ידי לי עברון-ועקנין המופלאה.
היא גם אמרה שהיא נהנית מהספר ופתאום נעורה בי תקווה שהנה זה עומד לקרות ויתרגמו עוד לה קלזיו לעברית. אחר כך גם חשבתי שאם זה יקרה זה יהיה בזכותי והרגשתי שהנה סוף סוף אני תורמת משהו לעולם.
ועכשיו השיר:

להיות יהודי במאה העשרים

 

לִהְיוֹת יְהוּדִי בַּמֵאָה הָעֶשְרִים

מַשְמַע שֶהוּצְעָה לְךָ מַתָּת. אִם תְּסַרֵב

לְקַבְּלָהּ כִּי רְצוֹנְךָ לִהְיוֹת סָמוּי מֵעַיִן, בָּחַרְתָּ

בְּמוֹת הָרוּחַ, בְּשִגְעוֹן הָאֶבֶן.

   אִם תְּקַבְּלֶנָהּ, יִהְיוּ לְךָ חַיִּים שְלֵמִים. יִסוּרִים שְלֵמִים:

הָעֶרֶב שֶלְךָ יִהְיֶה טָבוּל  בַּדָּם הַסָבוּך

שֶל מִי שֶמִתְנַגֵּד, נִכְשָל וְשָב וּמִתְנַגֵּד: וְהָאֵל

יִהְיֶה רַק  בֵּן-עֲרוּבָּה בֵּין בְּנֵי עֲרוּבָּה.

 

הַמַתָּת הִיא עִנּוּי. לֹא לְבַדוֹ יִהְיֶה הָעִנּוּי

הַשָּקֶט, הֵסְגֵר; אוֹ עִנּוּי הַבָּשָר.

גַּם זֶה עָלוּל לְהַגִּיע. אֲבָל אִם תֵּעָנֵה לַמִשְאָלָה,

תִּהְיֶה הָרוּחַ הַשְלֵמָה וְהַפּוֹרִיָּה

עֲרוּבָּה לְכֹל חֵרוּת אֱנוֹש, סוֹבֶלֶת לְמַעַן הֱיוֹתָהּ בַּת-חוֹרִין,

מְעֵזָה לִחְיוֹת לְמַעַן מַה שֶאֵינוֹ מִן הָאֶפְשָר.

 

17 תגובות

  1. אני הולכת לשמור לי את השיר הזה ולהעביר לכל מיני חברים. יפה וחכם ומלא. וכאילו נכתב בעברית, מה שאומר שאימא שלך עשתה עבודה טובה.

  2. אליענה, אני לא מקבל את המרטיריות היהודית המתנשאת הזאת, אבל השיר יפה והתרגום יפה.
    וד"ש חמה ממני לאמא…

    • היי אמיר, גם אני לגמרי לא מתחברת למרטיריות היהודית המתנשאת, אבל צריך לקחת בחשבון את התקופה בה נכתב השיר- ישר אחרי מלחמת העולם השניה. בנוסף, הביוגרפיה של מיוריאל רוקייזר מראה שהיא לא נשארה תקועה בתוך המרטיריות היהודית הזו. היא הייתה לוחמת חופש, אישה אמיצה שלא היססה לסכן את עצמה עבור דברים שהאמינה בהם, והדברים שהאמינה בהם היו אידאלים של חירות וחופש.
      חוץ מזה מסרתי ד"ש לאמא והיא שמחה ומסרה בחזרה…

  3. הזדהיתי עם המשפט האחרון. מי אמר שקל להיות יהודי, וסבתא שלי ז"ל בחרה בזה מרצונה , היא התגיירה בשלהי מלחמת העולם ה2 וסיכנה את חייה , פחדה להפסיד..

  4. רונית בר-לביא

    שיר מעניין. המשוררת יהודיה ?

    להיות יהודי במאה ה 20 היה די מזוכיסטי, למראית עין.
    הייתי מוסיפה שלהיות יהודי במאה ה 21,
    זו (לפי הקבליסטים לפחות), שליחות
    אדירה, אפשרות לחוות את החיים במלואם, ונקווה שבכמה שפחות סבל ועינויים ודם.

    הם אומרים שבתקופת חושך זו, עיני כל העולם נשואות אלינו, לא כי אנחנו שווים יותר, אלא כי עלינו הוטל התפקיד, ומי שחפץ בכך, יכול להצטרף,
    להוות אור לגויים ולהציל את העולם.

    פעם חשבתי שזו גזענות, היום אני נוטה להאמין בזה. בינתיים.

    • היי רונית, אני חייבת להודות שאני לא מתחברת להשקפות הקבליות הללו, ויתרה מכך לא ממש ברור לי איך מישהו שמסתכל היום על העם היהודי בארצו, על איך שאנחנו נראים יכול להגיד משהו על זה שאנחנו צריכים או יכולים לשמש איזושהי דוגמה.
      ועוד אני חייבת לומר שההשקפות הללו מקוממות אותי כי הן מהוות תרוץ לא לעשות שום אינטרוספקציה ושם הסתכלות וחשבון נפש לגבי ההתנהלות שלנו כעם ואומה.

      • רונית בר-לביא

        בדיוק להיפך.

        מדובר בדיוק בצורך הדחוף לעשות אינטרוספקציה ולעמוד בתנאים הכי מחמירים שיכולים להיות מבחינה מוסרית,
        בדיוק כמו שנכתב בשיר שהבאת.
        בדיוק.

        נדמה שיהא נמצאת ממש באותה גישה, לפי השיר הזה לפחות.

        המצב שלנו היום הוא הכי גרוע והכי לא אור לגויים, ולכן, על פי הקבליסטים וגם הוגי דעות יהודיים בכלל,
        זו בדיוק, אבל בדיוק הסיבה למה קמים עלינו כל העמים ובצדק ומתקוממים נגדנו כולם ובצדק,
        כי הם יודעים בתת הכרתם שאנו מי שאמור לקום ולעשות מעשה, ורואים עד כמה רחוק היום, ועל
        כן מכים בנו ללא רחם.

  5. תודה! אני כל כך אוהבת שכותבים עליי דברים יפים כאלה… ובמיוחד כשאת בעצמך מופלאה.
    ומעניין – את תורמת כ"כ הרבה לעולם עם המקצוע שלך ועם ההתנדבות שלך במרכז סיוע, אז ה"סוף סוף" הזה, במשהו שהוא דווקא התחום שלי ובשבילי קצת יותר מובן מאליו, קצת הפתיע אותי. בכל מקרה, שמחתי להיות חוליה בשרשרת הזו למרות שיכולת להגיע ל-X גם בלעדיי (איזו מסתורית היא יוצאת, והילת מסתוריותה פתאום חופפת גם עלינו…)

  6. אוהבת את ההקדמה שלך, את המחשבות שלך, השיר יפה, אבל את יותר מעניינת כי שמעתי את קולך.
    להתראות טובה

    • שמחה על התרגום שיבוא, זה אומר שצריכה להזדרז לקרוא את הקומים לו. השיר שהעלת דורש מחשבה, מתי הוא ניכתב?
      למען האמת העם הזה תמיד היה מרטיר, מישו והלאה , ככה גם חינכו אותנו בלימודי שורשי האנטישמיות, ככה גם לאחר השואה, וגם חינכו אותנו אחרת , לא עוד… ולזכור ולא לשכוח… ולהיות עם חופשי…. ויהודי חילוני ודאי יחלוק על חלק מהדברים שנאמרו בשיר.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לאליענה אלמוג