הציידים 2
ינואר הגיע ואתו הציידים
הם פותחים את הדלת ונכנסים פנימה
בצעד חרישי
הם ממלאים את המטבח
באגלים מדממים
סותמים את החורים שהשאיר אחריו הקיץ.
אני בונה אוהל משמיכות פיקה צהובות
בתוכו אין אף צייד
לא אדם ולא חיה
עוגייה חמימה מחכה לי תחת הכרית
והשלג בתוכי נמס.
אני מגדלת חרציות מתוך שמיכת פיקה
אופה פשטידות מהבילות
ומטפטפת טיפות מייפל.
במטבח הציידים שותים ויסקי אירי
ריחו מתבל את שנתי.
את מסקרנת עם הציידים שלך. ונזכרתי בשיר של קורין אלאל, "כשזה עמוק… שלגים של כעס בתוכך בן רגע נמסים"
השלכת אותי באחת לעולם אחר, שציידם אגדתיים] אנגליים כאלה מעורבבים בו בשמיכות פיקה ישראליות שמשיות. שיר מלא אווירה וריחות וצבעים.
חמוד ומחמם את הלב בחורף.
שיר שעובד על כל החושים ולא מצריך לשאול שאלות. אהבתי.
תודה רבה על התגובות הנעימות 🙂
אוי זה נעים. מחזק אצלי את דימוי הסבתאל"ה הבודדה והלא לגמרי מחוברת למציאות שממציאה לה עולם משלה בחורף ישראלי רטוב וסטנדרטי.
אבל רגע מיכל, זה לא הדימוי שיש לך עלי נכון? כי אני רק בת 35 ובדרך כלל די מחברת למציאות וגם יש לי כמה חברים ואפילו בן זוג..
חלילה חלילה.
יפה .
בשיר אחד, לא רצית שהם יבואו, עכשו הזמנת אותם, שינוי מתוק…
מאוד ציורי
להתראות טובה