בננות - בלוגים / / ציידים
טיפ טיפה
  • אליענה אלמוג

    עובדת סוציאלית קלינית, מנחת קבוצות, מטפלת, מתרגמת, כותבת, מלמדת. שרה קצת אופרה, קוראת שירה, מתרגשת מספרי ילדים, רוצה לראות את השקיעה כל ערב, מגדלת כלב ושני חתולים. תל אביבית שגדלה בעיר הזו וקשורה אליה בעבותות של סנטימנטים. אוהבת את רחוב בן יהודה בסתיו, את חוף הים בחורף, את כל הרחובות הקטנים באביב. בכלל מאד אוהבת. אני שרה כשאני נוהגת, מזמזמת כשאני מבשלת, מהמהמת במקלחת ומדברת מתוך שינה.

ציידים

החורף מצא אותי

לא מוכנה.

העיניים שלי לא דומעות יותר

גם לא כשרוח נושבת לי

על הפנים.

ציידי האיילים משוטטים מחוץ לחלוני

ולי אין דבר שיוכל לסלק אותם.

אני אוטמת את אוזני

נושכת את החלק הרך

שבתוך לחיי

עד שטעם הדם נמהל בטעם הגעגוע.

ליד מיטתי ספר קטן

ותמונה.

כשדופקים בדלת אני לא עונה.

מציצה דרך הסדק כדי לראות את הגב המתרחק.

הציידים לא יכנסו אל ביתי

גם לא בחורף הבא.

 

8 תגובות

  1. אליענה אהובה!! עולם הדימויים שלך כ"כ עדין ויפה, השיר מאוד מרגש ונוגע ללב.
    הוא נשמע כמו שירת קינה חרישית, כמו קול בכי שהולך ומתרחק.

    מיהם ציידי האיילים? מהו דימוי זה?

  2. תודה רבה נטלי אהובה, מירי ואורה.
    ונטלי- לגבי ציידי האיילים, אני אספר לך כשניפגש..

  3. לי עברון-ועקנין

    יפה ומסקרן מאוד!

  4. אני מכירה את הצידים האלה, אני לא חייבת לאהוב אותם, הם כל הבנוניות, הם כל מה שאני לא מחפשת, הם צידים, הם באים לצוד, לא להיות, אני איתך, גם ללהתראות טובהא בחורף הבא.

    • מיכל ברגמן

      אני רואה אישה זקנה שיושבת לבד ורוחות הבדידות משתלטות עליה עד כדי כך שציידי הילדות וציידי הלב וציידים מספרים ישנים – אפילו הם כבר לא מצליחים להגיע אליה.

השאר תגובה ל מיכל ברגמן ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאליענה אלמוג