טיפ טיפה
  • אליענה אלמוג

    עובדת סוציאלית קלינית, מנחת קבוצות, מטפלת, מתרגמת, כותבת, מלמדת. שרה קצת אופרה, קוראת שירה, מתרגשת מספרי ילדים, רוצה לראות את השקיעה כל ערב, מגדלת כלב ושני חתולים. תל אביבית שגדלה בעיר הזו וקשורה אליה בעבותות של סנטימנטים. אוהבת את רחוב בן יהודה בסתיו, את חוף הים בחורף, את כל הרחובות הקטנים באביב. בכלל מאד אוהבת. אני שרה כשאני נוהגת, מזמזמת כשאני מבשלת, מהמהמת במקלחת ומדברת מתוך שינה.

אף פעם לא ארד

אין כוח כבידה שיחזיק אותי למטה

אני משייטת בין עננים ותקרה

נוגסת טיח וכוכבים

פניני ציפורים מלטפות את המקום בו היה צווארי

ולחות השמיים נוגעת בלחות העור.

במעלה הקיר מצייץ אלי

כתם רטיבות קטן

מהחורף שעבר

וקור עכביש מטייל על זרועותיי

בתי שחיי רטובים

אף פעם לא ארד.

 

7 תגובות

  1. היי אליענה
    מעריצה אותך – שאף פעם – לא תרדי
    איזה כוחות יש לך
    אני איתך, אל תוותרי…
    חכי לחורף הזה
    להתראות טובה

  2. לי עברון-ועקנין

    מעניין, "המקום בו היה צווארי". אבל זה לא שאין גוף כי יש בתי שחי…
    בכל מקרה, מקסים. גם אני לא ארד!

  3. יאיר אסולין

    יפה.מתאים לרוח בה אני מצוי בחורף הזה.

  4. מי היה מאמין שעכביש יהיה כזה נחמד ?
    אל תרדי אף פעם. עדיף שם למעלה.

  5. אליענה, לפעמים טוב להיות במקום שאת נמצאת בו. תיהני ממנו עד שהגוף שלך ירד מעצמו למטה.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לאליענה אלמוג